רע"ב 6250/19 ודים מולדבסקי נ. שרות בתי הסוהר - מחלקת האסיר

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 11.9.2019 (עת"א 44692-06-19, כבוד השופט א' משניות ), בגדרו נדחתה עתירת אסיר מטעם המבקש למתן "צו לתפיסת ראיות" וכן "בקשה דחופה לפתיחת חקירת משטרה בעניין עישון במקומות ציבוריים בכלא אשל" (להלן: פסק הדין ו- העתירה , בהתאמה).

יצוין כי הבקשה להורות למשטרה לפתוח בחקירה פלילית נדחתה על הסף כבר בהחלטה מיום 20.6.2019, תוך שנקבע כי עתירת אסיר ככלל איננה ההליך המתאים למתן צווים מעין אלה; ובקשת רשות ערעור בנדון נדחתה על הסף ביום 31.7.2019 (השופט ג' קרא , רע"ב 4651/19). בבקשת רשות ערעור שלפניי המבקש אינו טוען עוד ביחס לבקשה לפתוח בחקירה פלילית, וטענותיו מתמצות רק בבקשה למתן "צו לתפיסת ראיות".

2.

המבקש, המייצג את עצמו, הוא אסיר פלילי המרצה החל מיום 2.8.2013 מאסר של שמונה וחצי שנים בגין הרשעתו בעבירות של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה ומעשי פזיזות ורשלנות, בגין ניסיונות חוזרים להרעיל את גרושתו. לאורך מאסרו הוחזק המבקש בבתי סוהר שונים, ובסוף מאי 2019 הועבר לכלא אשל.

מספר שבועות לאחר ההעברה לכלא אשל, הגיש המבקש את העתירה (כהגדרתה לעיל) שבמסגרתה נטען כי באגף 5 בכלא אשל המשיב איננו מקיים את הוראות פקודות הנציבות 01.23.00 ו-04.53.00 בעניין מניעת עישון במקומות ציבוריים. בהתאם, נתבקש סעד זמני שיורה למשיב לשמור סרטונים של מצלמות האבטחה הפזורות ברחבי האגף, על מנת שאלה ישמשו בסיס לתביעה אזרחית שהמבקש מתעתד להגיש כלפי המשיב. כן נתבקש להורות למשטרה לפתוח בחקירה פלילית בנדון – ואולם כאמור נושא זה הוסר מהפרק, ואינו נכלל בגדרי בקשת רשות הערעור. המשיב מצידו התנגד בתוקף לבקשה לשמירת סרטוני מצלמות האבטחה וטען כי המצלמות הותקנו לצרכי אבטחה וביטחון בלבד, וכל שימוש בהן למטרה אחרת עלול לפגוע בביטחון בית הסוהר, בפעילות השוטפת שלו וכן בפרטיות האסירים והסוהרים.

יצוין בהקשר זה כי זהו איננו ההליך הראשון שבו נוקט המבקש נגד המשיב בעניין מניעת עישון במקומות ציבוריים, ובשנים האחרונות הגיש המבקש לפחות שתי תביעות קטנות לפיצויים בשל עישון בשטחים ציבוריים שבהם הוחזק כאסיר, וכן עתירות אסיר נוספות בנושא (ת"ק 49585-06-17; עת"א 43844-09-17; עת"א 55245-11-17; ת"ק 57580-01-18).

3.

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, תוך שנקבע כי בידי המבקש להגיש בקשה לקבלת סרטונים ממצלמות האבטחה במסגרת התביעה האזרחית, ככל שזו אכן תוגש על ידו; ובקשה זו תוכרע על ידי בית המשפט שידון בהליך.

כן נקבע כי בהתבסס על מידע שהועבר לידי בית המשפט, נראה שהתנהלות המשיב בכל הנוגע לאכיפת האיסור על מניעת עישון במקומות ציבוריים בכלא אשל היא סבירה ואין הצדקה להתערב בה – ויצוין כי מעיון בעתירה, ספק אם המבקש העלה טענות מפורשות בנדון, ובכל מקרה ברי כי לא נתקפה החלטה או מדיניות ספציפית של המשיב בנושא.

4.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי שבמסגרתה נטען כי פסק הדין " יצר תקדים מסוכן כי שלמות גופם ובריאותם של אסירים אינה קשורה לנושאי בטיחות של מתקני שב"ס ". נוסף על כך, נטען כי פסק הדין איננו מתיישב עם פסיקות אחרים באותו עניין ממש, ובהן הערה של בית המשפט במסגרת דיון בתביעה קטנה שהגיש המבקש כי: " בפניות עתידיות, וככל שהתובע (המבקש-ע'ב) יפנה למפקד האגף, כי אז תשמרנה ההקלטות עד להכרעה שיפוטית על ידי בית המשפט המוסמך האם יש מקום לחשוף אותם או לאו "; וכן הערות של בתי משפט בהליכים שונים שניהל אסיר אחר שלדברי המבקש רלוונטיים לסוגיה.

זאת ועוד. נטען כי פסק הדין מכניס את העניין של אכיפת האיסור לעשן במקומות ציבוריים במתקני המשיב ל" Loop אין סופי", כלשון המבקש, שכן

בכל הליך שבו הוא נוקט, בין אזרחי בין מנהלי ובין פלילי, נדחית בקשתו לסעד זמני בדמות שמירת סרטוני מצלמות האבטחה – והדבר מביא לכך שהלכה למעשה נמחק כל התיעוד הרלוונטי לביסוס טענותיו, שכן הסרטונים נשמרים לתקופה קצרה בת 14 עד 30 יום לכל היותר.

5.

דין העתירה להידחות אף מבלי להידרש לתגובה מטעם המשיב.

במסגרת העתירה לא נתבקש כל סעד הנוגע לתנאי מאסרו של המבקש, וניכר כי כל תכליתה לבסס את הקרקע להגשת הליך אחר. לא לשם כך נועדה המסגרת של "עתירת אסיר" (סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971), ובהתאם בדין נדחתה בקשת המבקש למתן צו לתפיסת ראיות. בשונה מאופן הצגת הדברים בבקשה, אין בהחלטה משום קביעה עקרונית כלשהי הממעטת מחשיבות השמירה על שלמות גופם ובריאותם של אסירים; אף לא סתירה עם הערות של בתי משפט בהליכים אחרים – כל שנקבע הוא שבנסיבות העניין זו איננה המסגרת המתאימה למתן צו לתפיסת ראיות, ומדובר בקביעה מוצדקת שאין מקום להתערב בה.

ויוער כי לא נעלמה מעיניי טענת המבקש כי הוא מצוי במעין "מעגל שוטה", שכן בקשתו לסעד זמני לתפיסת ראיות נדחית בכל הליך שהוא מגיש; ובמצב עניינים שבו סרטוני האבטחה נשמרים לתקופה קצרה בלבד, התיעוד הדרוש לו להוכחת טענותיו עלול להימחק עוד טרם שיתקיים דיון בטענות לגופן. אולם, אין די בקשיים הראייתיים הנטענים כדי להצדיק שימוש בעתירת אסיר לצורך "איסוף" תשתית ראייתית להליכים אחרים, ולתכלית זו בלבד; ובידי המבקש לפנות בבקשה מתאימה לתפיסת ראיות בהליך מתאים, לרבות השגה על החלטה שתינתן במסגרתו, ככל שיסבור שיש לכך מקום ובמידה שהדין מתיר. ויובהר כי אין באמור משום הבעת עמדה או המלצה, והדברים נאמרים למעלה מן הצורך.

6.

התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית.