פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"ב
6293/02
בפני:
כבוד
השופטת ד' דורנר
ה
מבקש
:
ריפעי יאסין
נגד
המשיב
:
שירות
בתי הסוהר
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 26.6.02 בעע"א
1156/02 שניתנה על-ידי כבוד השופט ד' בר-אופיר
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב: עו"ד
גתית שריקי
החלטה
המבקש, אסיר אשר נדון למאסר של תשע שנים ושמונה חודשים בגין עבירות אינוס ומעשים מגונים, הגיש עתירה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בה טען, בין היתר, כי הוא סובל מבעיות רפואיות שונות, וכי הוא איננו מקבל טיפול רפואי ראוי. בית-המשפט המחוזי דחה את עתירתו, ככל שהיא נוגעת לעניין הטיפול הרפואי, בנמקו, כי על-פי מידע שהוצג בפניו מטעם רופא בית-הסוהר, נמצא המבקש בטיפול רפואי ותלונותיו נשמעות ומטופלות בדרך תקינה ורגילה.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה חזר המבקש על טענותיו באשר לאי קבלת טיפול רפואי. כן הוסיף המבקש וטען, כי לאחר מתן החלטת בית-המשפט המחוזי, הותקף על-ידי אסירים אחרים, והוכנס לצינוק יחד עם אסיר אחר הנוהג מעשן. דבר העומד, לטענתו, בניגוד להתחייבות שנתן המשיב במסגרת הליך קודם בעניינו של המבקש (רע"ב 5039/98), לשכן את המבקש בתא ללא מעשנים.
מנגד טען המשיב, כי תלונותיו של המבקש באשר לטיפול הרפואי נדונו על-ידי בית-המשפט המחוזי, וכי המבקש מקבל טיפול רפואי קבוע במרפאת בית-הסוהר בו הוא שוהה, תלונותיו נבדקות והוא מופנה לבדיקות. עוד טען המשיב, כי טענותיו האחרות של המבקש מתייחסות לאירועים שלאחר מתן ההחלטה בעניינו, ולפיכך העלאתן טרם הגשת תלונה והמתנה לתוצאותיה מהווה אי מיצוי הליכים. ואולם, המשיב הודיע, כי חרף האמור לעיל, הועברו פרטי התלונה לבדיקה ביחידה לחקירת סוהרים. עוד ציין המשיב, כי בעקבות סכסוך בין שותפיו לתא בבית-הסוהר איילון, הועבר המבקש לבית-הסוהר אוהלי קידר, ושוכן בתא עם שלושה אסירים מעשנים. לאחר גילוי הטעות הוצע למבקש לעבור לאגף אחר, נקי מסמים, שבו יוכל לשהות בתא עם שותף אחד שאינו מעשן, ואולם המבקש בחר להישאר בתאו הנוכחי, שכן משמעות ההצעה היא מעבר מאגף פתוח לאגף רגיל, הנסגר למשך שעות הלילה ופעמיים במהלך שעות היום.
או אז הודיע המבקש, כי הוא עומד על בקשתו למתן רשות ערעור, וציין, כי הוא שוהה בתא אחד עם שישה אסירים מעשנים, וכי דחה ההצעה שקיבל, שכן המדובר באגף סגור אשר אינו נקי מסמים. כן ביקש להעבירו לאגף פתוח, נקי מסמים וללא מעשנים בבית-סוהר אחר.
יש לדחות את טענות המבקש.
טענותיו של המבקש באשר לקבלת טיפול רפואי נדונו ונדחו על-ידי בית-המשפט המחוזי. לא מצאתי בנימוקי הבקשה עילה המצדיקה מתן רשות ערעור על החלטה זו.
אשר לטענותיו האחרות של המבקש, הרי שעליו לפנות בעתירה חדשה בעניינן לבית-המשפט המחוזי.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, ג' בתשרי תשס"ג (9.9.02).
ש
ו פ ט ת