רע"ב 6437/98 חאלד חסן כנעאן נ. ועדת שחרורים - כלא שטה

1.זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 24.9.98 (ע"ש 540/98), שבו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת ועדת השחרורים מיום 27.8.98, אשר דחתה את בקשתו לרשיון חופש.

2.המבקש מרצה החל מ1990- עונש מאסר של 13 שנים לאחר שהורשע, ביום 22.5.91, בשורה של עבירות על רקע בטחוני. המבקש היה הדמות הדומיננטית בהתארגנות של חולית פת"ח, שחבריה היו אזרחים ישראלים. המבקש גויס לפת"ח ביגוסלביה בשנת 1989, ועבר שם אימוני חבלה. לאחר שחזר לישראל, גייס המבקש חברים נוספים לחוליה. המבקש, יחד עם אחרים, הניחו מטעני נפץ במרכז חורב בחיפה ובטיילת בנהריה, אשר למרבה המזל לא גרמו לנפגעים.

3.עיינתי בבקשה ובתשובה לה, על נספחיהן, ודעתי היא שאין להעתר לבקשה. כעולה מהחלטת ועדת השחרורים ובית המשפט המחוזי, הסיבה העיקרית לדחיית בקשת המבקש לחופשה היא מסוכנותו לציבור אם ישוחרר. מסוכנות זו עולה מחברותו בארגון עויין ומחומרת וטיב העבירות שבצע.

המבקש מעלה בבקשתו טענות שונות אשר לכולן ניתן מענה בהחלטות ועדת השחרורים ובית המשפט המחוזי כשאמץ את החלטת הועדה. כך, אין להשוות את המבקש לאחר, שהיה שותף למעשיו וזכה ברשיון חופש, נוכח החומרה היתרה של חלקו של המבקש בפרשה בה הורשע לעומת האחר.

המבקש מבקש להסתמך על עמדת גורמי הבטחון, אשר בשלב מסויים נכונים היו להמליץ על הקלה בעונשו ולא נקטו עמדה ביחס לאפשרות שיצא לחופשה. אך מתברר, שעמדה זו ננקטה על רקע סברה בדבר מצב בריאות קשה של המבקש. לאחר מכן הוברר, שהמצב אינו כפי שסברו תחילה ואין במצב הבריאות הצדקה למתן חופשה.

גם בכל יתר טענות המבקש לא מצאתי עילה שתצדיק מתן רשות ערעור לבית משפט זה.

הבקשה לרשות ערעור נדחית.