רע"ב 6535/04 שמעון ברדה נ. שרות בתי הסוהר-ועדת שחרורים

השופט א' א' לוי:

1.המבקש, שמעון ברדה, הורשע בשנת 1994 בשורה של עבירות שעל חומרתן אין צורך להרבות מילים: שוד מזוין, ניסיון לשוד, ונשיאת נשק שלא כדין. בגין עבירות אלו הוא נדון ל-11 שנות מאסר, אליהן הצטברה תקופה נוספת בגין ביטולו של שחרור מוקדם, כך שהוא אמור לשאת בתקופת מאסר של למעלה מ-14 שנים.

2.בחודש מרץ 2004, בעת שבקשתו האחרונה של המבקש להשתחרר טרם זמנו באה בפני וועדת השחרורים, דווח לה כי הוא נקי מסמים, מתפקד בכלא ללא בעיות ומקיים קשר עם העובדת הסוציאלית. לנוכח אלה התרשמה הוועדה כי חלה ירידה במסוכנותו, ועל כן נעתרה לבקשתו לשחרור מוקדם בכפוף ליציאתו מישראל כדי להתחיל בתהליך שיקום בקרב בני משפחתו השוהים בדרום-אפריקה.

כנגד החלטה זו השיג היועץ המשפטי בפני בית משפט קמא, ושם נהפכה הקערה על פיה. מכאן הבקשה שבפנינו למתן רשות ערעור.

3.לא מצאנו מקום להושיט למבקש את הסעד לו הוא עותר. בית המשפט המחוזי מצא כי וועדת השחרורים לא נתנה את דעתה לשורה של עניינים, שבלעדיהם לא היה מנוס מלקבוע כי נפל פגם בהחלטתה. בין אלה נמנית חוות דעתו השלילית של מנהל הכלא, הפרות סדר בהם חטא המבקש באגף, וקיומם של מידעים בדבר מסוכנותו. כאן המקום להוסיף, כי על פי בקשתנו ובהסכמת בא-כוח המבקש, עיינו בחומר החסוי ששימש את בית המשפט המחוזי לצורך החלטתו, ומצאנו כי הוא תומך בטענות המשיב, לפחות בחלקן. עם זאת הדברים מחייבים ליבון, ועל כן נראה לנו כי תיטיב וועדת השחרורים לעשות, אם שעה שעניינו של המבקש יובא שוב בפניה, היא תתייחס לכל אותם חסרים בהחלטתה, ולאור זאת תגבש את עמדתה בשאלת שחרורו של המבקש.

התוצאה היא אפוא שהבקשה נדחית.