פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
6650/16
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקשים:
1.
אלי ארביב
2. אושר ארביב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 29.8.2016
בעת"א 55507-08-16 ו-55863-08-16 שניתנה על ידי כבוד השופט י' אברהם
בשם המבקשים:
עו"ד אלעד אלימלך
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"א 55863-08-16 ובעת"א 55507-08-16, שניתנה היום, 29.8.2016, על-ידי השופט י' אברהם . בגדר ההחלטה נדחו עתירות שהגישו המבקשים – אסירים המרצים עונשי מאסר בגין הרשעתם בעבירות שונות – נגד החלטת שירות בתי הסוהר שלא להתיר להם חופשה מיוחדת לצורך השתתפותם במסיבת בר המצווה של אחיהם הצעיר, שעתידה להתקיים מחר, 30.8.2016.
דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בקבלת תגובה מהמשיבה.
כידוע, רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי הדן בעתירת אסיר, תינתן כאשר מתעוררת סוגיה משפטית עקרונית או נושא אחר בעל חשיבות כללית [ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)]. הבקשה דנא עוסקת בנסיבות המקרה הפרטני של המבקשים. אין היא מעוררת כל שאלה עקרונית כאמור, ואף המבקשים עצמם אינם טוענים כך. די בכך כדי לדחות את הבקשה.
זאת ועוד, אף לגופו של עניין, לא מצאתי כי ישנה הצדקה כלשהי להתערבות בהחלטת בית המשפט קמא. בית המשפט נתן דעתו לכלל טענות המבקשים, וקביעותיו מקובלות עלַי במלואן. אטעים כי איני רואה צורך להביע עמדה נחרצת בשאלה האם ואימתי ניתן לאפשר לאסירים לצאת לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות במסיבת בר מצווה של אח (להבדיל מאירוע דומה של בן או בת), ומהו המקור הסטטוטורי לכך. זאת, שכן אף אם ניתן לאפשר לאסירים חופשה כאמור בנסיבות מסוימות, הרי שבעובדות המקרה הנדון לא היה מקום להתיר זאת למבקשים – הכול כמפורט וכמבואר היטב בהחלטת בית המשפט קמא.
לא מצאתי כי יש ממש גם בטענת המבקשים לפיה יש לגזור גזירה שווה מההחלטה שניתנה בעניין אחיהם, מתן ארביב, לעניינם. טענה זו קיבלה מענה – שאף הוא מקובל עלַי – בהחלטת בית המשפט קמא.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, כ"ה באב
התשע"ו (29.8.2016).
ש
ו פ ט