רע"ב 6767/02 אחמד עיסא סעיד נ. שרות בתי הסוהר

המבקש, אשר הורשע בביצוע עבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, ניסיון לפציעה בנסיבות מחמירות והחזקת סמים שלא כדין, ונידון ל-30 חודשי מאסר בפועל, הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו עתירה, בגידרה ביקש לאפשר לו לצאת לחופשות, לאחר שנענה בשלילה על-ידי רשויות שירות בתי-הסוהר.

בית-המשפט המחוזי דחה את העתירה, בקובעו כי החלטת שירות בתי-הסוהר, שלא לאשר למבקש לצאת לחופשה, מבוססת על יסודות ממשיים; וכי לנוכח המידע המודיעיני הקיים בעניינו של המבקש, אין מקום להתערב בשיקול-דעתו של שירות בתי-הסוהר.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה חזר המבקש על בקשתו לצאת לחופשות.

יש לדחות את הבקשה. אומנם, שלילת חופשות היא אמצעי שפגיעתו באסיר היא חמורה. ברם, בהתקיימם של טעמים חזקים, כגון חשש מבוסס לפגיעה בשלום הציבור כתוצאה מיציאתו של האסיר לחופשה, נראה כי אין מנוס ממנה. וזאת, תוך מתן אפשרות לאסיר להגיש בעתיד בקשה לבחינה מחודשת של ההחלטה לשלול את יציאתו לחופשות. החלטת רשויות שירות בתי-הסוהר בעניינו של המבקש הייתה סבירה ומנומקת, ועמדה בביקורת בית-המשפט המחוזי. לאחר שעיינתי בחומר שהובא בפניי, לרבות בחומר המודיעיני החסוי בעניינו של המבקש, שוכנעתי גם אני כי אין מקום להתערב בהחלטת רשויות שירות בתי-הסוהר.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.