רע"ב 6781/12 ארטיום פליקנין נ. מדינת ישראל

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע בעת"א 28811-08-12 (כבוד השופט י' פרסקי ) מיום 11.09.2012.

החל מחודש ינואר האחרון המבקש מרצה עונש מאסר, שאורכו שנתיים, בגין עבירות קשירת קשר לביצוע פשע וגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. עניינו של ההליך הנוכחי הוא בבקשה לצאת לחופשה מיוחדת כדי שיוכל המבקש להשתתף בחתונת אחותו העתידה להיערך מחר, יום 20.9.2012. כן הוא מבקש להיכלל בסבב חופשות. בקשה זו נדחתה על ידי שירות בתי הסוהר (להלן: המשיב ) (יצוין כי החלטת שירות בתי הסוהר לא צורפה לבקשת רשות הערעור כמו גם לתגובת המשיב). משכך, עתר המבקש לבית המשפט לעניינים מנהליים כנגד החלטת שירות בתי הסוהר. ביום 9.9.2012 דחה בית המשפט את העתירה, וקבע כי החלטת שירות בתי הסוהר סבירה. בהחלטתו צוין כי העיון במידעים חסויים בעניינו של המבקש מצדיק את דחיית העתירה. כמו כן התייחס בית המשפט לעניינים מנהליים לעמדת גורמי הטיפול, לפיה המבקש זקוק לטיפול אינטנסיבי וסירובו להשתתף בסוג טיפול שכזה. מכאן הבקשה שלפניי.

במסגרת הבקשה, טוען המבקש כי יש מקום לאפשר לו לצאת לחופשה בכדי למנוע תוצאה בלתי צודקת, וכי ישנה חשיבות משפטית בשאלה החורגת מעניינו הפרטני. המבקש טוען כי המידע המודיעיני הינו שקרי ומבוסס על דברי אסיר כלשהו אשר מחפש אחר טובת הנאה. המבקש טוען כי התנהגותו מופתית וכי החתונה היא אירוע מרכזי וחשוב עבורו. עוד טוען המבקש, כי עבר חלק ניכר מתקופת מעצרו וכי הוא משולב בקבוצות טיפוליות, סיבה שבגינה דחה בית המשפט לעניינים מנהליים את בקשתו. לבסוף מפרט המבקש את נסיבות חייו האישיות הכוללות עבר פלילי ישן וכן העלייה לארץ בגפו.

במענה, טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה על הסף, שכן היא אינה מעוררת סוגיה כללית המצדיקה את בחינתה בבית משפט זה. לגופו של עניין טוען המשיב כי אף אם מדובר באירוע חד פעמי, קיים מידע מודיעיני עדכני המצביע על מסוכנות המבקש הן במקרה כזה. כן מציין המשיב את המלצת הגורם הטיפולי לפיה אין לאפשר חופשה מיוחדת במקרה. לבסוף טוען המשיב כי יציאה לחופשה אינה זכות הקנויה לאסיר, כי אם פריבילגיה, וכי בנסיבות המקרה לא היה מקום להעניקה.

לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים, בבקשה על צרופותיה ובתגובת המשיב, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

הלכה ידועה היא שרשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירת אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.8.1986)). נימוקי הבקשה שלפניי אינם מעלים כל שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש או המצביעה על נסיבות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות מתן רשות ערעור. בשל כך בלבד דין הבקשה להידחות.

למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לגופו של עניין דין הבקשה להידחות. די במידע המודיעיני אשר הוצג בפניי בכדי להצביע על התנהגות שלילית של המבקש בתוך כותלי בית הסוהר, אשר לכשעצמה, יש בה בכדי ללמד על מסוכנותו ולהוות עילה סבירה לסירוב ליציאה לחופשה מיוחדת.

סוף דבר, הבקשה נדחית.