רע"ב 6820/03 יגאל אבוטבול נ. בית הסוהר אוהלי קידר

המבקש מרצה בבית הסוהר אוהלי קידר עונש מאסר של שלוש שנים, בגין הרשעתו בעבירות אלימות ועבירות נגד הרכוש.

המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע עתירת אסיר כנגד החלטת שירות בתי-הסוהר לעכב את יציאתו לחופשה לאור עברו של המבקש, הכולל אי חזרות מחופשה, איחורים רבים ואף מעורבותו של המבקש באירוע של הכאת אסיר.

בדיון בעתירה, טען המבקש, כי לא היכה כל אסיר אחר, והראייה לכך הינה, כי לא נענש על כך על-ידי המשיב. עוד הוסיף וטען המבקש, כי איחר לחזור מחופשה רק פעם אחת בלבד. מנגד, טען המשיב, כי עניינו של המבקש יבחן מחדש בחודש נובמבר 2003. כמו-כן, במהלך הדיון, הוגש מידע מודיעיני מוצלב, ממנו עולה, כי המבקש היה מעורב בהכאת אסיר אחר.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ח' סלוטקי) דחה, ביום 10.7.03, את העתירה, בקובעו, כי החלטת המשיב, שלא לשנות את סיווגו של המבקש בשלב זה הינה עניינית וסבירה. בית-המשפט המחוזי הוסיף וציין, כי היה ועד לחודש נובמבר 2003 ידון עניינו של המבקש שנית והתנהגותו תהא תקינה, ישקול המשיב בחיוב שינוי הקטגוריה לקטגוריה בת חופשות.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, שבגדרה שב המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי. עוד מוסיף וטוען המבקש, כי בנוגע לאי חזרתו מחופשה, בשנת 1992, נענש בחומרה על-ידי המשיב, כך שאין מקום ליתן לכך את הדעת בשנית.

אלא שבינתיים, ביום 18.9.03 התקבלה החלטה על-ידי הגורם המוסמך בשירות בתי הסוהר למנוע את יציאתו של המבקש לחופשה בת שישה חודשים, מיום 18.9.03 ועד ליום 17.3.04, וזאת לאור שנתגלה בכיס מכנסיו של המבקש חומר החשוד כסם וכתוצאה מכך נפתח כנגדו תיק פלילי. החלטה זו התקבלה, לטענת המשיב, בהתאם להוראות פקודת הנציבות 04.40.00 "חופשות אסירים", הקובעת:

"נפתח תיק פלילי נגד אסיר בחשד לעבירה בין אם בגין עבירה שנעברה בין כותלי בית הסוהר ובין אם מחוץ לבית הסוהר, והובא הדבר לידיעת שב"ס, לא תאושר חופשה לאסיר במשך עד חצי שנה החל ממועד פתיחת התיק."

לטענת המשיב, בנסיבות אלה, בהן התקבלה החלטה חדשה על-ידי המשיב למנוע את יציאתו של המבקש לחופשות, בקשת המבקש - ככל שהיא מתייחסת להחלטה הקודמת לאסור את יציאתו לחופשה - איננה רלוואנטית עוד. המשיב טוען, כי אם וככל שהמבקש מעוניין לתקוף את ההחלטה החדשה בעניינו, הרי הוא נדרש לפנות במסלול המקובל, כלומר, תחילה לבית-המשפט המחוזי ורק לאחר-מכן בבקשת רשות ערעור לבית-משפט זה.

דין הבקשה להידחות.

עמדת המשיב מקובלת עלי. הגורמים המוסמכים החליטו לשלול את יציאתו לחופשה של המבקש - פעם נוספת - בהחלטה חדשה, אשר נתקבלה ביום 18.9.03. בקשתו זו של המבקש - ככל שהיא מתייחסת להחלטת בית-המשפט המחוזי מיום 10.7.03 - אינה רלוואנטית. על המבקש לתקוף את ההחלטה החדשה לאסור עליו לצאת לחופשה תחילה בבית-המשפט המחוזי, מן הטעם שהחלטה זו מבוססת על תיק פלילי שנפתח כנגד המבקש וטרם נבחן בערכאה דלמטה.

הבקשה נדחית.