רע"ב 6850/06 משה קהלון נ. שירות בתי הסוהר

המבקש הוא אסיר עולם השוהה בכלא אילון, מזה כ-22 שנה. המבקש היה מסווג כמצוי בקטגוריה ב/2 המאפשרת יציאה לחופשות. בחודש פברואר 2006 שונה סיווגו של המבקש, והוא הועבר לקטגוריה ב/1 המאפשרת מתן חופשות בפיקוח דווקני של משטרת ישראל. על החלטה זו הגיש המבקש עתירה מינהלית שנדונה בתאריך 21.6.06 בפני כבוד השופטת נ' אוהד ונדחתה.

על החלטה זו בקשת הערעור הנוכחית.

בהחלטה ציינה כבוד השופטת אוהד כי לאחר רצח השופט ע' אזר ז"ל חל שינוי במדיניותה של משטרת ישראל באשר לחופשות הניתנות לאסיר עולם. גם לפני הרצח – המדיניות היתה כי כל חופשה שכזו נבדקת על-ידי המשטרה, אולם, לאחר הרצח – הפכה מדיניות זו לדווקנית. באמירה זו נתלה המבקש. טרונייתו היא על כך שכבוד השופט קמא – "מכלילה בגלל רצח כבוד השופט ע' אזר ז"ל במכלול את כלל האסירים שיושבים בבית הסוהר, פסיקה זו חסרת תקדים ואיננה עולה עם כס בית המשפט" (כך במקור).

אין בבקשה ממש ודינה להידחות.

ההלכה היא:

"רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשיגרה אלא רק אם מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות או אם עולה נושא אחר שחשיבותו היא כללית. המבקש לא הצביע על קיומם של טעמים כגון אלה ועל כן אוכל רק לסכם ולומר כי החלטת בית המשפט המחוזי מקובלת עלי וכי לא גיליתי עילה להבאתו של הענין בפני ערכאת ערעור נוספת" (רע"ב 7/86 חיים לואיס וייל נ' מדינת ישראל ו-7 אח ', תק-על 86(2), 1134).

לענייננו: סיווגו של המבקש השתנה בשל כך שהפר תנאי חופשה.

לפיכך – לא שינוי מדיניות עומד בעוכריו של המבקש אלא התנהגותו ועל כך – אין מן הראוי ליתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית.