רע"ב 6856/15 פלוני נ. שרות בתי הסוהר

א.

המבקש הוא אסיר עולם שעונשו טרם נקצב. הוא הורשע ברצח אשתו, אך בנו ובתו (כיום בגירים) מקיימים עמו יחסים קרובים ומאמינים כנראה בחפותו. במשך חמש עשרה שנים לא יצא עד כה כלל לחופשות, הגם שהתנהגותו במאסר תקינה. חריג אחד היה חגיגת בר המצווה לבנו; חריג אחר – לפני מספר חודשים – יציאה לתחרות ספורט בה השתתף בנו (בהצלחה רבה), ניתן בפסק דין של בית משפט זה.

הבקשה הנוכחית היא יציאה לחופשה מיוחדת לגיוסו של הבן. המלצות ועדת אלמ"ב וגורמי שב"ס לא היו חיוביות, ונציב שב"ס החליט שלא להעתר לבקשה. בית המשפט המחוזי דחה את עתירת המבקש, ומכאן הבקשה.

ב.

שמענו מזה את המבקש ואת בנו, ומזה את עמדת גורמי המדינה וכן את אחות המנוחה. כמסתבר, ולמרבה הצער העמוק, יש נתק בין הבן והבת לבין סביהם מצד אמם המנוחה ומשפחתה. בדקנו אפשרות של ביקור היום של הבן המתגייס אצל הסבים, ולא אסתייעא מילתא.

ג.

התלבטנו, אך בסופו של יום איננו נעתרים לבקשה. אכן, גיוס לצה"ל הוא מאורע חשוב עד מאוד בחייו של צעיר, גם אם איננו מופיע בפקודות לחופשה מיוחדת. ואולם, איננו מוצאים בנסיבות אי סבירות קיצונית בהכרעתו של נציב שירות בתי הסוהר, גם אם מי מאתנו היה מחליט אחרת. כך, גם כיוון שזה לא כבר ניתנה למבקש חופשה מיוחדת. לא נכחד, כי עלתה בדיון בינינו חשיבות הגיוס לצה"ל ותקוותו-ציפייתו של הבן, אולם הכף נטתה בסופו של יום כאמור. ואולם, ראינו להעיר את ההערות הבאות במגמה צופה פני עתיד.

ד.

אין לכחד כי חלק ניכר מן הבעייתיות, שבשלה גם לא נקצב כנראה עונשו של המבקש, קשור בדיכוטומיה הקיימת בינו ומשפחתו לבין משפחת אמם המנוחה של הבן והבת, והיא טענת המבקש – חרף פסקי הדין בעניינו – שלא רצח את האם, בניגוד לעמדת משפחת האם וכאבה הברור. עמדה זו גם מסתייגת במובהק ממתן חנינה וחופשות, והובאה לפני כל הנוגעים בדבר. לפתור נושא זה שאינו בידינו, אך הדעת נותנת כי היה המצב משתנה אילו היה מחודש הקשר בין הבן והבת לסביהם מצד האם ולמשפחתה, שבית משפט זה ניסה לתרום לו בעבר אך כנראה ללא הצלחה רבה מדי.

ה.

הקושי האמיתי הוא בכך, פחות מאשר בנושאים "רגילים" של אלימות במשפחה, שכן איננו רואים לאמיתו חשש על פני הדברים לאלימות מצד המבקש כלפי ילדיו, ונוצר איפוא סבך ("פלונטר" בלעז) שככל שלא ייפתר, ולוא חלקית, יימשכו הקשיים, העתירות וכיוצא באלה. לכך, לדעתנו, על כל הנוגעים בדבר לתרום, הן הבן והבת שעתה הם בגירים כאמור, הן משפחת המבקש והן משפחת המנוחה. כמובן אי אפשר לשכוח את העבר, אך אפשר להתמקד בהווה; ונאמר את התרשמותנו הברורה, כי שינוי במערכת היחסים בין המשפחות יהוה מנוף לשינוי גם לגבי המבקש במאסרו.

ה.

איננו נעתרים איפוא הפעם לבקשה לרשות ערעור. נציב שב"ס אישר ביקור מורחב של המשפחה אצל המבקש לרגל הגיוס, ונמליץ שהדבר ייעשה בהקדם ובפתיחות.