רע"ב 6913/21 שלמה אוחנה נ. שירות בתי הסוהר

המבקש, שלמה אוחנה, פנה בבקשת רשות ערעור לבית משפט זה, לאחר שמפקד מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר, דחה את בקשתו ליציאה לחופשה מיוחדת, לביקור אביו החולה, ולאחר שגם עתירת אסיר שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (עת"א 37891-06-21) – נדחתה.

שלמה מרצה עונש מאסר בפועל, בן 7 שנים, בגין ביצוע עבירות מין במספר קטינים. מחמת מעשיו, מסווג שלמה כאסיר בקטגוריה א', פרופיל גילוי עריות ועבריינות מין, ואינו משולב בסבב חופשות. אפשרותו היחידה היא להגיש בקשה ליציאה לחופשה מטעמים מיוחדים, על-פי הוראות פרק ח' לפקודת נציבות 04.40.00 "חופשות אסירים" (הוראות הפקודה נקבעו בהתאם לסמכות הנתונה לשירות בתי הסוהר, בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, ובתקנות בתי הסוהר, התשל"ח-1978, שהותקנו על-פיה). דא עקא, כאמור, בקשה שהגיש שלמה, לביקור אביו הקשיש – נדחתה. בבקשה דנן נטען, כי גילו של האב, ומצבו הרפואי הקשה, מונעים אותו מלבקר את בנו בבית הסוהר, ועל כן, יש לאפשר לשלמה לצאת לחופשה חריגה מטעמים מיוחדים, אם משום שמצבו של האב עולה כדי "מחלה אנושה" (סעיף לח(2)(ה) לפקודת הנציבות), המצדיקה חופשה כאמור, ואם משום שנסיבותיו עונות על סעיף הסל שנקבע בפקודה (סעיף לח(2)(יג)), המאפשר יציאה לחופשה חריגה גם בהתקיימותן של "נסיבות הומניטאריות חריגות ומיוחדות" . לטענת שלמה, דחיית הבקשה על-ידי מפקד מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר, וכמוה גם דחיית העתירה על-ידי בית המשפט המחוזי, עומדות בסתירה לקביעות קודמות של בית המשפט המחוזי, לגבי המונח "מחלה אנושה" , ולגבי היחס שבין סעיף קטן זה, לבקשות מכוח סעיף הסל האמור. שלמה העלה עוד כהנה וכהנה טענות, שאיני רואה צורך להרחיב בהן.

בתגובתו טען שירות בתי הסוהר, כי דין הבקשה להידחות, הן על הסף הן לגופה. לדבריו, הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית, העשויה להצדיק מתן רשות ערעור בעתירת אסיר, על-פי אמת המידה שנקבעה בהלכה הפסוקה. כמו כן, עמדתו היא כי גם לגופו של עניין לא קמה עילה להתערבות. בשולי התגובה צוין, כי "אם סבור המבקש כי חל שינוי בנסיבות, בין אם לנוכח שינוי במצבו הבריאותי של אביו, בין אם בשל שינוי בנסיבותיו האישיות, ובין אם לנוכח השינוי במצב התחלואה, שמורה למבקש הזכות לפנות בבקשה עדכנית לחופשה חריגה, אשר תבחן בהתאם להוראת השעה התקפה נכון למועד הפנייה, [ל]נוהל ולנסיבות" .

לאחר קבלת תגובת שירות בתי הסוהר, הוריתי על השלמת טיעון בעל-פה, ביום 28.11.2021.

היום, 25.11.2021, הוגשה "הודעת עדכון מטעם המשיב ובקשה למחיקת ההליך וביטול הדיון" . בהודעה צוין, כי "ביום 14.11.21" , בעקבות הגשת התגובה מטעם שירות בתי הסוהר, ובשים לב לאמור בה, "פנה המבקש בבקשה מינהלית חדשה לצאת לחופשה חריגה לביקור אביו" . עוד צוין, כי "ביום 22.11.21, לאחר קבלת עמדת כלל הגורמים המקצועיים ובחינת המסמכים הרפואיים שהועברו אודות מצבו הרפואי של האב, הוחלט לאשר למבקש חופשה חריגה לבקר את אביו" . העובדות האמורות, נתמכו בתצהיר חתום מאת קצינת ניהול אסירים מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר. נטען אפוא, כי "עניינה של הבקשה התייתר ודינה להימחק" , ובהתאם התבקש, "להורות על מחיקת הבקשה מושא הודעה זו, וביטול הדיון הקבוע ליום 28.11.21" . סמוך לאחר קבלת ההודעה, קבעתי כך: "המבקש יוכל להגיש את תגובתו עד היום בשעה 15:00. ככל שלא תוגש תגובה –

יימחק ההליך" . חלפה-עברה שעה מתום המועד האמור, חלפו גם שעתיים, ותגובה איִן. לא נותר אלא להורות על מחיקת הבקשה וביטול הדיון.

אכן, גם בלא תגובתו של שלמה, מהודעת שירות בתי הסוהר נמצאנו למדים, כי בקשתו ליציאה לחופשה – התקבלה, ובקשתו למתן רשות ערעור – התייתרה. על כן, הבקשה נמחקת, והדיון הקבוע ליום 28.11.2021 – מבוטל בזאת.

אין צו להוצאות.