פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
7043/02
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ת' אור
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
יוסף נוף
נ ג ד
המשיב:
שרות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום
19.6.02 בעע"א 1668/02 שניתנה על ידי כבוד השופט א' טל
תאריך הישיבה: ב' בחשון
תשס"ד (28.10.03)
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב: עו"ד גיתית
שריקי
החלטה
המבקש, שהינו אסיר, המרצה עונש מאסר של 12 שנים, עתר לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו וביקש שהמשיב לא יתערב בשביתת הרעב שלו, שכן ברצונו למות כמחאה על העוול שנגרם לו, לטענתו, בפסק הדין שבגינו הוא מרצה את עונש המאסר.
בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' טל), בהחלטתו מיום 19.6.02 דחה את עתירתו זו של המבקש, לאחר שהגיע למסקנה כי המבקש נבדק מידי יום על ידי רופא והוא שותה מים ממותקים ומקבל תוספת מלח וויטמינים. בית המשפט המחוזי ראה בכך התערבות מינימאלית מצדו של המשיב הדרושה לשמור על חייו של המבקש.
על החלטתו הנ"ל של בית המשפט המחוזי, הוגשה הבקשה למתן רשות ערעור.
עיינו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, שמענו את טיעוני הצדדים והגענו למסקנה כי אין מקום לתת רשות ערעור כמבוקש.
על פי סעיפים 11 ו-74 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 ותקנה 10(א) לתקנות בתי הסוהר, תשל"ח-1978 אסיר הנמצא במשמורת חוקית, נמצא באחריות מנהל בית הכלא ונציב שירות בתי הסוהר. אחריות זו כוללת, בין היתר, את הדאגה לבריאותו של האסיר והמשתמע מכך הוא שכדי שמנהל הכלא ימלא אחר חובתו הנ"ל, עליו לעשות כל פעולה סבירה ואפשרית לשמור על בריאותו ורווחתו של האסיר וכן כל פעולה נדרשת אחרת להצלת חייו.
יש לציין כי לפי תגובת המשיב מסופקים למבקש מזון ושתייה שאותם הוא צורך ללא צורך בכפייה בכוח.
שוכנענו כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מיישמת את הדין הקיים וההלכה הפסוקה בדבר חובתו של המשיב לדאוג לבריאותו של המבקש.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ב' בחשון תשס"ד
(28.10.03).
המשנה לנשיא ש ו פ
ט ש ו פ ט