רע"ב 7047/20 פלוני נ. שרות בתי הסוהר

1.

פלוני, אסיר המרצה 2 מאסרי עולם שלא נקצבו, מבקש כי יתאפשר לו להתייחד עם רעייתו בבית הסוהר, למטרות פוריות. תחילה הגיש פלוני את בקשתו לשב"ס, אך זו נדחתה. צוין, כי נוכח המדיניות הכללית שנוקט שב"ס בנוגע למפגשים עם אסירים בתקופת הקורונה, אין לאפשר התייחדות בבית הסוהר. בעקבות זאת, הגיש פלוני עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. לאחר דיון שבו השמיעו הצדדים את טענותיהם – נדחתה העתירה. בית המשפט המחוזי עמד על רגישותו של העניין הנדון: "דוק של עצב שורה על האולם כשאנו דנים בעניין כה רגיש" , ועל דוחק הזמן, "המסמך שהוצג לי מלמד כי אכן קיימת בעיה, הזמן דוחק, ואין ספק שההתייחדות ממש תעלה את הסיכוי להיקלטות הריון" . יחד עם זאת, קיבל בית המשפט את עמדת שב"ס, ולפיה בעת הזאת אין לאפשר התייחדות אסירים, בשל הצורך לשמור על חייהם של הכלואים בבתי הסוהר. עוד קבע בית המשפט, כי בעניין דנן קיים אמצעי חלופי בדמות, "היתר שניתן להוצאה חודשית של זרע אל בת זוגו של [פלוני]" . עם זאת, הודגש כי התחליף אינו טוב כמו האפשרות שנתבקשה על-ידי פלוני. לקראת חתימה הורה בית המשפט, להעביר החלטתו "למפקד המחוז, על מנת שיתן דעתו על הבקשה ויחליט בהקדם כיצד לנהוג" .

2.

מכאן הבקשה שלפנַי, שבגדרה טוען פלוני כי קביעת מדיניות כללית וגורפת, המונעת התייחדות של אסירים בבתי הסוהר, אינה סבירה ולא מידתית. נטען, כי הגם שהמגבלות שהוטלו על סוהרים עם התפרצות המגפה – צומצמו, המגבלות שהוטלו על אסירים ועצורים – נותרו כהווייתן. פלוני מציין, כי הוא ורעייתו נישאו לפני 4 שנים, ומאז ועד עתה ניסיונותיה להרות לא צלחו. בעקבות זאת, פנו השניים לטיפולי פוריות, ו- "במסגרת הבירור הרפואי נודע לבני הזוג כי הגברת סובלת מבעיה רפואית, לפיה כל חודש סיכוייה להיכנס להריון הולכים ופוחתים. לאור האמור הומלץ לבני הזוג על ידי הרופאה המטפלת, לבצע הזרעה וזאת במקביל לקיום התייחדות במטרה להגדיל הסיכויים לקליטה" . דא עקא, מִני אז, פרץ לחיינו נגיף הקורונה, ונמנעה מבני הזוג אפשרות להתייחד בבית הסוהר. פניות שונות שהגישו – פלוני ורעייתו – נדחו על-ידי שב"ס, נוכח מדיניות כללית בדבר מניעת מפגשים בבתי הסוהר. פלוני טוען, כי הכרעת שב"ס, שלפיה לא תתאפשר התייחדות בבית הסוהר היא גורפת, בלתי מידתית, ואינה מאפשרת להתחשב במקרים פרטניים חריגים. הודגש, כי על-פי הפסיקה, הזכות להורוּת היא בעלת מעמד חוקתי על-חוקי, ולפיכך מניעת התייחדות לצורכי פוריות צריכה להיבחן בגדרי פסקת ההגבלה. נטען, כי מאז שפרצה מגיפת הקורונה לא התאפשרה ולוּ התייחדות אחת בבתי הסוהר, ונדמה כי כעת בשלה העת לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הפרטניות. כלל גורף ללא חריגים, כך נטען, אינו מידתי ולא סביר.

3.

פלוני טוען, כי בנסיבות, יש לאפשר לו ולרעייתו להתייחד בבית הסוהר, נוכח מצבה הרפואי של רעייתו, ובשל ההמלצה הרפואית שקיבלה. עוד נטען, כי הפתרון שניתן על-ידי שב"ס – הוצאת דגימת זרע – איננו מידתי, שכן הרופאה המטפלת ציינה במפורש "שכדי להגדיל את הסיכויים להרות יש לקיים התייחדויות במקביל לטיפולי ההזרעה" . פלוני מוסיף, כי חרף המדיניות הנוקשה לגבי התייחדות אסירים, בנושאים אחרים ניכרת גמישות רבה יותר מצד שב"ס. כך, כניסת סוהרים ואנשי שירות למתקני הכליאה – שבה למתכונתה כבימי שגרה; ובנסיבות מסוימות – אושרה לאסיר חופשה מיוחדת. עוד נטען, כי האמצעים הנדרשים לצורך מניעת תחלואה בעת קיום התייחדות – מינוריים. הובהר כי רעייתו של פלוני מוכנה לקבל על עצמה מגבלות נוקשות במיוחד, כדי להימנע מהידבקות או הדבקה. עוד נטען, כי בבתי הסוהר לא קיימים מקרים רבים שבהם נדרשת התייחדות לצורך פריון , כך שהמצב בר-שליטה, וניתן למנוע הדבקה בנגיף.

4.

בתגובת המדינה מיום 30.11.2020 נטען, כי דין הבקשה להידחות על הסף, כמו גם לגופה. על הסף, שכן ההחלטה מושא הבקשה, מתייחסת ליישומה של מדיניות כללית על עניינו הפרטני של פלוני. לגופו של עניין נטען, כי אין הצדקה להתערבות שיפוטית, שכן ההחלטה ניתנה בסמכות, לאחר שנשקלו כל השיקולים הצריכים לעניין. המדינה טוענת, כי על-פי תקנה 19(א) לתקנות בתי הסוהר, התשל"ח-1978, מפגשי התייחדות אינם זכות קנויה לאסיר, כי אם טובת הנאה שניתנת לפי שיקול הדעת של מנהל בית הסוהר. עם פרוץ מגפת הקורונה, אסר שב"ס על כל מפגשי ההתייחדות בבתי הסוהר, לרבות במקרים חריגים. מדיניות זו עוגנה בפקודת הנציבות ביום 17.9.2020. לטענת המדינה, המדיניות שנקבעה על-ידי שב"ס, סבירה, שכן היא מעדיפה את הזכות לחיים, על פני טובת הנאה שאינה זכות קנויה. הובהר, כי חרף ההוראה האמורה, ובהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, עניינו של פלוני הובא לבחינה נוספת של מפקד מחוז מרכז. ברם, בהחלטת מפקד המחוז מיום 28.7.2020, נקבע שאין לשנות מן ההחלטה שניתנה בראשונה. לדבריו, נוכח נתוני התחלואה העדכניים, ומשעסקינן בביקור התייחדות המהווה טובת הנאה – לא ניתן לאשר את הבקשה.

5.

המדינה מוסיפה, כי בעניין דנן אושרה בקשתו של פלוני להוצאת דגימת זרע, ובכך ניתן מענה סביר לבקשתו. הובהר, כי המסמך הרפואי שהוגש בדיון בבית המשפט המחוזי, אינו מלמד על הצורך בהתייחדות דווקא. בנסיבות הללו, האפשרות העומדת לו, לפלוני, להוצאת דגימת זרע, מאזנת באופן סביר בין זכותו-שלו לחיי משפחה, לבין זכויותיהם של כלל האסירים לבריאות ולחיים.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה שניתנה לה, על נספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הסוגיה שעל הפרק – נכבדה. לא בפריבילגיה בעלמא עסקינן, כי אם בזכותו של אדם לפרוֹת ולרבּוֹת, להקים משפחה. "לא תוהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה, יח). מן הצד השני, ניצבים שיקולים חשובים לא פחות, שמירה על חייהם ובריאותם של אסירים ועצורים בשעת מגיפה. דא עקא, בנסיבות דנא, מקובלת עלַי עמדת המדינה, כי פלוני לא הרים את הנטל להוכיח שהחלטת שב"ס איננה מידתית, ואינה מספקת פתרון מניח את הדעת לבעיה. המסמך הרפואי שהוגש במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי, אינו ברור, לא חד-משמעי, ואין אפשרות ללמוד ממנו כי הפתרון שניתן איננו מספק. ככל שבעתיד יוכח אחרת, תהא לפלוני ולרעייתו הזדמנות נוספת להעלות את טענותיו.

7.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.