רע"ב 7181/14 דרור גלר נ. שירות בתי הסהור

1.

לפניי בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' הנשיא א' טל ), בעת"א 14103-04-14, מיום 27.8.2014.

2.

המבקש הורשע בביצוע עבירות מרמה וזיוף, והושת עליו עונש מאסר, לריצוי בפועל, למשך שש וחצי שנים ו-140 ימים. שאלת שחרורו המוקדם של המבקש ממאסר, עלתה לדיון בוועדת השחרורים (להלן גם: הוועדה ). ביום 7.4.2014, החליטה הוועדה כי בשלב זה אין מקום להורות על שחרורו של המבקש. עתירה שהגיש המבקש נגד החלטת הוועדה, נדחתה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 6.7.2014. עם זאת, צויין בפסק הדין, כי מן הראוי ששירות בתי הסוהר יבחן את האפשרות לשלב את המבקש בהליך טיפולי מתאים. לאחר זאת, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בפסק הדין, ובה ביקש, כלשונו: " לפנים משורת הדין לקבוע בקשה לעיון חוזר בעתירה או לחילופין להחזיר אותי לועדת השחרורים שוב ". בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, מיום 27.8.2014, מושא הבקשה דנן, נקבע כי בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, יוחזר עניינו של המבקש לדיון בוועדת השחרורים.

3.

ביום 29.10.2014, החל המבקש ליטול חלק בהליך טיפולי במסגרת קבוצת " שינוי דפוסים ". ביום 10.11.2014, הובא עניינו של המבקש בפני החלטת השחרורים, והוחלט כי גורמים מטעם הרשות לשיקום האסיר (להלן: רש"א ) ייפגשו עם המבקש, במועד שייקבע לפי שיקול דעתם. עוד צויין, כי מבחינתם של גורמי הטיפול בשב"ס, הקבוצה הטיפולית בה נוטל המבקש חלק, " מהווה תחליף נאות לקבוצה טיפולית לעברייני מרמה ". הוועדה קבעה, כי הדיון בעניין שחרורו המוקדם של המבקש ייערך ביום 16.2.2015.

4.

בבקשה לרשות ערעור, נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא הורה על שחרורו המוקדם של המבקש ממאסר, בפרט נוכח היעדרו של הליך טיפולי זמין עבורו.

5.

בתגובת המשיב לבקשה, נטען כי דין הבקשה להידחות על הסף, משום שהיא הוגשה זמן רב לאחר שחלף המועד שנקבע לכך בדין, וכן מכיוון שבהחלטה מושא הבקשה נתן בית המשפט למבקש את הסעד שהתבקש על-ידו. בנוסף, נטען כי הבקשה התייתרה, מאחר שהחלטתה האחרונה של ועדת השחרורים מהווה החלטה מינהלית חדשה בעניינו של המבקש. נוכח האמור בתגובת המשיב, הוריתי למבקש, בהחלטה מיום 11.1.2015, להודיע האם הוא עומד על הבקשה למתן רשות ערעור.

6.

המבקש לא הודיע האם הוא עומד על הבקשה, והגיש, ביום 8.1.2015, " בקשה דחופה ". במסגרת בקשה זו, התבקשנו להכיר בכך שהקבוצה הטיפולית בה הוא נוטל חלק " מהווה תחליף נאות לקבוצה טיפולית לעברייני מרמה "; וכן להורות למשיב לקבוע מפגש בין המבקש לבין רש"א, עד ליום 20.1.2015.

7.

מן האמור עולה בבירור, כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות על הסף, מן הטעמים שפורטו בתגובת המשיב, מה גם שהמבקש לא הודיע כי הוא עומד על בקשתו. בנוסף, ברי כי במצב העניינים הנוכחי, כאשר המבקש משובץ בהליך טיפולי, וענייננו נקבע לדיון קרוב בפני ועדת השחרורים, אין כל מקום לדון בבקשה לרשות ערעור שעניינה הוא בשחרורו של המבקש. זאת, כמובן, מבלי להביע עמדה כלשהי לגבי ההחלטה שתתקבל.

למעלה מן הצורך אציין, כי אין כל מקום להיעתר לבקשותיו הבלתי מנומקות של המבקש, מיום 8.1.2015. מדובר בשני עניינים שוועדת השחרורים התייחסה אליהם בהחלטתה מיום 10.11.2014, והחלטה זו לא נתקפה על-ידי המבקש.

8.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית בזאת.