רע"ב 7297/12 אניג'ר בן יעקב נ. מדינת ישראל

1.

הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר הוגשה ב'דקה ה-90' ממש, ואין לכך הצדקה, כשפסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן כזכור עוד ביום 9.9.2012.

2.

סיכויי בקשת הרשות לערער, על פניהם, קלושים: כעולה מפסק הדין של בית המשפט המחוזי, פעמים רבות לא הגיע המבקש לעבודתו, נעדר ללא אישור, טען למחלה מבלי שהציג אישור על כך. 3 פעמים נאלץ הממונה על עבודות השירות להחליף למבקש את מקום ביצוע עבודות השירות. בכל אחד מן המקומות עבד המבקש ימים ספורים בלבד, וגם לא ראה להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות ביום שבו נקבע כי עליו להתייצב. פעמים רבות הוזהר המבקש, אך המשיך בהתנהגותו הקלוקלת. בדוחק הזמנים לא אפרט, ואסתפק בהפנייה לדברי פסק הדין של בית המשפט המחוזי על החריגות באופן ביצוע עבודות השירות ועל העדרויותיו של המבקש. גם בשעת נוכחותו בעבודה, לא תרם כל מאומה, לפחות במקום אחד.

3.

עונש קל הוטל על המבקש, כפריבילגיה, מתוך מגמה שיקומית, כחלופה לריצוי מאסר בכלא. אך ניכר לכאורה על פני הדברים כי המבקש הפר את האמון שניתן בו, לא קיבל אחריות ולא ביצע את עבודות השירות כמצופה. סיכויי בקשת הרשות לערער בנסיבות כמתואר הריהם כאמור קלושים.

4.

יחד עם זאת, בנסיבות העניין, משמעות דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע היא מניעת דיון אפקטיבי בבקשת הרשות לערער, כי בינתיים ישלים המבקש את ריצוי עונשו. מטעם זה בלבד, החלטתי להעתר לבקשה לעיכוב הביצוע, עד להחלטה בבקשת הרשות לערער, אך זאת תוך הפניית תשומת לבו של המבקש למאזן הסיכויים הנ"ל על מנת שישקול מבחינתו את התועלת שבדחייה.