רע"ב 7327/02 קדרי ברהומה נ. ועדת השחרורים-שב"ס

המבקש הורשע בעבירה של סחר בסמים מסוכנים, ונדון לעונש מאסר בפועל של שמונה שנים. לאחר שסיים לרצות שני שלישים מתקופת מאסרו, ביקש מועדת השחרורים לשחררו שחרור מוקדם, ובקשתו התקבלה. אלא, שבמהלך תקופת הרשיון ביצע המבקש עבירה נוספת, כאשר התקשר בעיסקה לרכישת קילוגרם סם מסוכן מסוג הרואין תמורת סכום של 100,000 ש"ח. בגין עבירה זו נדון המבקש על-ידי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ל-22 חודשי מאסר בפועל. בית-המשפט המחוזי נימק עונש קל זה בכך שקיימת סבירות גבוהה שהרשיון שהוענק למבקש יופקע בשל העבירה הנוספת, והוא יצטרך לשאת עונש מאסר נוסף.

ואכן, ועדת השחרורים החליטה להפקיע את רשיונו של המבקש. או אז הגיש המבקש עתירה לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע כנגד החלטת ועדת השחרורים. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו, וקבע כי אדם המוכן להתקשר בעסקה לרכישת קילוגרם הרואין, מעיד על רצונו להמשיך בפעילות עבריינית שעלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לאנשים רבים. בית-המשפט המחוזי דחה אף את טענת המבקש, כי לא היה מקום להפקיע את מלוא תקופת הרשיון אלא להסתפק אך בהפקעת חלק ממנה, וקבע כי החלטת ועדת השחרורים מוצדקת.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה טען המבקש כי העסקה בה הורשע היתה מעידה חד-פעמית; כי הוא אינו עוסק בסחר בסמים; כי במהלך הזמן שחלף השתקם ועלה על דרך הישר; וכי החלטת ועדת השחרורים להפקיע את מלוא תקופת הרשיון לא היתה סבירה בנסיבות העניין.

לאחר שבחנתי את טענות המבקש, מצאתי כי יש לדחותן. טענותיו נבחנו על-ידי שתי ערכאות ואין הן מגלות עילה לדיון בעניינו בגלגול שלישי.

מעבר לדרוש יוער, כי העבירה שביצע המבקש – במהלך התקופה בה היה משוחרר על-תנאי, ותוך הפרת תנאי מהותי מתנאי שחרורו – הינה חמורה ביותר. בשל כך, החלטת ועדת השחרורים להפקיע את מלוא תקופת הרשיון הינה סבירה, ואין מקום להתערב בה.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.