פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
738/19
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקש:
ודים מולדבסקי
נ ג ד
המשיב:
שרות בתי הסוהר - מחלקת האסיר -
זימונים
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעת"א 11037-10-18 מיום 15.01.2019 שניתנה
על-ידי השופט
ח' טרסי
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, אשר ניתן ביום 15.1.2019 בעת"א
11037-10-18 (השופט ח' טרסי ). פסק דין זה דחה את עתירת המבקש נגד שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס )
במסגרתה טען המבקש כי שב"ס לא מספק לו את פריטי המזון להם הוא זכאי בהתאם לתפריט הדיאטה המטבולית שנקבעה עבורו עקב מצבו הרפואי.
הרקע לבקשה
2.
המבקש הינו אסיר פלילי המרצה עונש מאסר של 8 שנים ו-6 חודשים בגין הרשעתו בניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיפים 25 ו-329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) ; וכן במעשי פזיזות ורשלנות, עבירה לפי סעיף 338(א)(9) לחוק העונשין.
3.
המבקש הלין לפני שב"ס בשבע הזדמנויות שונות על כך שאינו מקבל את מוצרי המזון להם הוא זכאי במגוון ובכמות הנדרשים, בהתאם לתפריט הדיאטה המטבולית שהותאם לו. לאחר שתלונותיו אלו נפלו על אוזניים ערלות, עתר המבקש לבית משפט קמא, וביקש שזה יורה לשב"ס לספק לו את כל פרטי המזון הנדרשים. בעתירתו זו נסמך המבקש על המלצת הדיאטנית מטעם שב"ס מיום 4.1.2017 לספק לו דיאטה מטבולית; על תפריטי דיאטה מטבולית מטעם שב"ס המעודכנים לשנים 2017-2018; ועל סעיף 5(ב) לתקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר), התש"ע-2010, לפיו יש לספק לאסיר הנזקק למזון מיוחד מטעמי בריאות על פי אישור רופא שב"ס מזון כאמור.
4.
בפסק דינו מיום 15.1.2019 דחה בית משפט קמא את טענות המבקש וקבע כי שב"ס מחוייב לספק לו תפריט הכולל את כל אבות המזון בהיקף ובערך הקלורי הדרושים לו, אך אין לחייבו להיצמד בדקדקנות לתפריט קבוע ולמנות ספציפיות, בשל האילוצים השונים בהם הוא נתון. בנוסף, נקבע כי תפריט דיאטטי לא יהווה בסיס לטענות בדבר אי אספקת פריט מזון כלשהו, וזאת כל עוד התפריט המסופק עומד בהנחיות גורמי הרפואה והדיאטה. לבסוף נדחתה בקשתו של המבקש להורות על חשיפת נהלי המזון והדיאטה המעודכנים לפיהם פועל שב"ס. לצד האמור, בית משפט קמא ציין כי פסק דינו כפוף לכך שדיאטנית מטעם שב"ס תשמע את כלל טענותיו של המבקש, ובמידת הצורך תתאים את התפריט המוגש לו לצרכיו.
5.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
טענות המבקש
6.
המבקש חוזר וטוען כי יש להורות לשב"ס לספק לו את תפריט הדיאטה המטבולית הקבוע בנהליו. לדעתו, שגה בית משפט קמא בקובעו כי האילוצים השונים להם כפוף שב"ס מהווים בסיס לפגיעה בזכות המבקש לקבל מזון המותאם לצרכיו הרפואיים. לדידו, משמעותה של קביעה מעין זו היא מתן יד חופשית לשב"ס לעשות ככל העולה על רוחו. בנוסף, מבקש המבקש כי אורה לשב"ס לחשוף את נהלי הדיאטה והמזון המעודכנים לפיהם הוא פועל, שכן במצב הדברים הקיים, בו אלו לא חשופים לעיני כל, לא ניתן לבחון את עמידתו של התפריט המסופק בהנחיות הרפואיות.
דיון והכרעה
7.
לאחר שעיינתי בבקשה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור על בקשות מסוגה, שכן אינה מעלה לדיון כל עניין משפטי בעל חשיבות כללית כנדרש ברע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986). בנסיבות אלה, איני רואה הצדקה להתיר למבקש לערער על פסק דינו של בית משפט קמא.
8.
למעלה מן הנדרש, אציין כי התנהלות שב"ס בענייני הדיאטה של המבקש ממילא לא עולה כדי חוסר סבירות המצדיק התערבות שיפוטית. כפי שנאמר בפסק דינו של בית משפט קמא: "לוחות אלה [לוחות המזון – א.ש.] מופיעים במערכת הפנימית והם נגישים לגורמי המקצוע הרלבנטיים ואף מתעדכנים מעת לעת בהתאם לצורך או לאילוצים" – ובכך דיינו.
9.
הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ג' בניסן התשע"ט (8.4.2019).
ש ו פ ט