רע"ב/רעב"ס 7411-23 רע"ב/רעב"ס 7411-23

למקרא בקשת הרשות לערער, התגובה, הודעות מזה ומזה שהוגשו לאחר מכן; לאחר עיון בפסק הדין מושא הבקשה ובשאר הנספחים שצורפו; ובעקבות שקילת נסיבות הענין וטיעוני הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה. קדם לכך, ניסיון להביא להסכמה, לפנים משורת הדין (החלטתי מיום 7.11.2023), וזאת מחמת מותה המצער של אֵם המבקש, ניסיון שלא צלח.

כזכור, במועד מאוחר לפסק הדין מושא הבקשה, דן בית המשפט המחוזי ביום 31.10.2023 בעתירתו של המבקש (עת"א 50447-10-23), ובמהלך הדיון גובשה הסכמה על נוכחות המבקש בהלוויית אימו באמצעות זום, ועוד הוסכם, כי במועד אחר, "לאחר שהשב"ס יחדש את הליווּיים אשר הופסקו בשל המצב הביטחוני ובהקדם האפשרי לאחר מכן, בכפוף למצב הביטחוני, השב"ס ילווה את המבקש לעליה לקבר של אמו, וזאת לאחר שיודיע על כך מראש לאחותו, ולחלופין לבא-כוחו, ויאפשר את נוכחות ילדיו, אחותו ואביו בעלייה לקבר ביחד עמו...".

על פסק דין זה לא הגיש המבקש בקשת רשות ערעור. כך, מטבע הדברים, משום שעיקרו – בהסכמה. מנגד, הגיש המשיב תגובה בהליך דנן, ובה עדכון על ההליך המקביל (עת"א 50447-10-23 הנ"ל) בבית המשפט המחוזי. אכן, כטענת המשיב, חל, בין לבין, בין מועד פסק דין מושא הבקשה למועד פסק הדין בעת"א 50447-10-23 הנ"ל, שינוי נסיבות משמעותי, שבא לידי ביטוי באותה הסכמה שגובשה. בהודעה מיום 5.11.2023 נכללה בקשה חדשה של המבקש, שלא נדונה בערכאה קמא, ממילא לא מוצו בעניינה ההליכים המינהליים הנחוצים. בקשה זו, על פני הדברים, וחרף טענות המבקש, גם אינה עולה בקנה אחד עם ההסכמה הנ"ל שגובשה ימים אחדים קודם לכן, כאמור, בעת"א 50447-10-23 הנ"ל. כזכור, הסכמה זו לא גובשה כלאחר-יד, אלא לאחר שמיעת הצדדים, שיח במעמד צד אחד, שבו הציגו גורמי המשיב לבית המשפט המחוזי חומר ומידע חסוי באשר לסיכונים העומדים על הפרק, נשמעו הערות בית המשפט, והתקיים שיג ושיח בין ב"כ הצדדים.

הנסיבות שנוצרו אכן מצערות וכואבות, לבטח ניתן להבין לליבו של המבקש, להזדהות עם רצונו לעלות לקברה של אמו, יחד עם בני משפחתו. כמסתבר, הנסיבות הללו הביאו את המשיב להסכמתו לפשרה שהציע בית המשפט המחוזי. זו תעמוד אפוא בתוקפה, ואין הצדקה – דיונית או מהותית – לסטות הימנה בגדרי הליך זה. דומני, גם, לאור המפורט בהודעת המשיב מהיום, כי הצעתי בהחלטתי מיום 7.11.2023 לנקוט באמת מידה שלפנים משורת הדין, נשקלה כדבעי, לפני שהוחלט שלא לאמצה.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.

אין בכך, כמובן, כדי לגרוע מהתחייבותו של המשיב, מהסכמת הצדדים ומפסק הדין בעת"א 50447-10-23 הנ"ל, לפיהם יתאפשר למבקש לצאת בליווי, לצורך עליה לקברה של אמו, בהקדם האפשרי, בכפוף למצב הביטחוני, יחד עם ילדיו, אביו ואחותו, כשהמועד יתואם מראש עם אחותו.