רע"ב 7522/00 אחמד שכורי נ. שרות בתי הסוהר

1.המבקש הינו אסיר בטחוני השפוט למאסר עולם בגין רצח וחבלה גופנית חמורה. המבקש הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי כנגד החלטת שירות בתי הסוהר שלא להתיר לו שימוש במילונית שהוכנסה לכלא באמצעות חבר או קרוב משפחה, אלא אך ורק במילונית הנרכשת באמצעות הקנטינה. בית המשפט המחוזי דחה את עתירת המבקש. על כך הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו.

2.בבקשתו טוען המבקש, כי המילונית הנרכשת דרך הקנטינה הינה מדגם ישן ומכל מקום אין ברשותו כסף לקנותה שם. לטענת המבקש, זקוק הוא למילונית לשם לימודיו במסגרת האוניברסיטה הפתוחה. עוד טוען הוא, כי כשם שבעבר הותר לו להכניס טלוויזיה ומשחקי טלוויזיה, לאחר שאלה עברו בדיקה ביטחונית, כך יש להתיר הכנסת המילונית. המשיב מתנגד לבקשה. נימוקי ההתנגדות נעוצים בכך שמכשירי חשמל עלולים להוות מכשיר לקיבולת מידע מוצפן, ואין בידי שירות בתי הסוהר אפשרות לבדקם בבדיקה העונה על הדרישות הביטחוניות. המשיב מדגיש, כי החשש מפני פגיעה בשלום הציבור מקבל משנה תוקף שעה שמדובר באסירים ביטחוניים.

3.לאחר שעיינתי בחומר שלפני הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. תפקידו של בית המשפט הדן בעתירת אסיר, אינה להחליף את שיקול דעתה של הרשות המחליטה בשיקול דעתו, אלא לבחון אם רשות זו שקלה את כל השיקולים הרלבנטיים ואיזנה ביניהם כראוי (רע"ב 2410/93 מדינת ישראל נ' רוני לוי , פ"ד מז(3) 802, 803). האיזון שנעשה על ידי שירות בתי הסוהר בין צרכיו וזכויותיו של המבקש לבין הצורך להגן על שלום הציבור וביטחונו, הינו ראוי ואין מקום להתערבות בית משפט זה בהחלטת בית המשפט המחוזי (לאיזון במקרים דומים ראו: רע"ב 6890/99 מחמוד עטון נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"ב 4251/99 אחמד שוכרי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם); רע"ב 8137/99 אחמד שוכרי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם)).

4.אשר על כן, הבקשה נדחית.