רע"ב 7564/08 שמעון טוויזר נ. מדינת ישראל

לבקשה זו לא אוכל להיעתר. הכלל הוא כי רשות לקיומו של ערעור שני מוגבלת לסוגיות בעלות חשיבות כללית, ואילו את החלטתו להתערב במסקנתה של ועדת השחרורים ולא להתיר את שחרורו המוקדם של המבקש, ביסס בית-המשפט המחוזי על מידע מודיעיני פרטני שהוצג בענינו. השאלה מה משקל יש ליתן לאותם נתונים, ומהי המסקנה המתבקשת מהם, אינה מסוג הענינים בהם עוסק בית-משפט זה כערכאה שלישית. בא-כוחו של המבקש – בהכירו הלכה זו – ביקש לשוות לבקשתו צביון כללי. לטענתו, חרג בית-המשפט המחוזי מסמכותו בכך שתחת בחינתה של סבירות ההחלטה שנתקבלה, קיבל הוא החלטה אחרת תחתיה. בכך אין כל ממש, שכן משהגיע בית-משפט קמא לכלל מסקנה כי ועדת השחרורים לא נתנה דעתה די הצורך למידע המודיעיני שהוצג, לא היה לו אלא להעמיד תחת הכרעתה את מסקנתו שלו מן המידע, וכך הוא עשה. בפסק-הדין שניתן לא נפל, אפוא, כל פגם ומשכך איני רואה מקום להיעתר לבקשה, והיא נדחית.