רע"ב 7630/20 בנימין שלום נ. שירות בתי הסוהר מחלקת האסיר-זימונים

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ג' שני ) בעת"א 23968-07-20 מיום 22.9.2020, בגדרו נדחו רוב רכיבי עתירת המבקש - אסיר המרצה עונש מאסר בן 31 חודשים בגין הרשעתו במעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים - לקבל לידיו מסמכים וחומרים מההליכים המשפטיים שהתנהלו בעניינו, לספק לו ציוד כתיבה ולאפשר לו להשתמש בפקס, במחשב ובאמצעים נוספים, על מנת שיוכל להגיש בקשה לרשות ערעור על הרשעתו ועל חומרת העונש שהוטל עליו או בקשה למשפט חוזר.

2.

בפסק דינו ציין בית המשפט המחוזי תחילה, כי הבקשה לרשות ערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה כבר נדונה ונדחתה לגופה ביום 30.8.2020 (רע"פ 3875/20). לצד זאת דחה בית המשפט כאמור את רוב רכיבי העתירה, תוך שהורה לשירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) ליתן מענה לפניית המבקש לקבלת המסמכים המבוקשים בהקדם האפשרי ובכפוף לאילוצי שב"ס, והבהיר כי ככל שלא תנוח דעתו של המבקש מהמענה שיינתן לו, הרי שפתוחה בפניו הדרך להשיג על כך במסגרת הליך מתאים. באשר לבקשת המבקש לשימוש בפקס, במחשב או בכל אמצעי אחר, נקבע כי על שב"ס לפעול בהתאם לנהליו, ואינן נדרשות הוראות נוספות בענין זה. כן צוין כי המבקש זכאי כמובן לרכוש בקנטינה פרטים הדרושים לו, כמו כל אסיר אחר ובהתאם לנהלים.

3.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה הבקשה לרשות ערעור שלפניי, במסגרתה ממקד המבקש טענותיו לענין קביעת בית משפט קמא בנוגע לבקשתו

לשימוש בפקס, במחשב או בכל אמצעי אחר, כמפורט לעיל, ומבקש להורות לשב"ס לפעול ביחס לבקשותיו על פי הוראות בית המשפט זה, ולאפשר לו גישה ישירה לכל התיקים המשפטיים שלו.

4.

דין הבקשה להידחות.

כידוע, בית משפט זה ייעתר לבקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בעתירת אסיר אך במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינים הפרטני של הצדדים להליך (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)). המקרה דנן אינו בא בגדרה של אמת מידה מחמירה זו, ואף לא נטען כי אלו פני הדברים. ככל שלמבקש טענות לגבי קיום הנחיות בית משפט קמא, אין אלה ענין לבקשת רשות ערעור לפני בית משפט זה.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית.