רע"ב 7754/99 מחמד עלאונה נ. שב"ס

המבקש מרצה עונש מאסר של 17 שנה בגין עבירות אונס שוד וגניבות, החל מ30.10.91-. הוא מסווג לקטגוריה א' בגין העבירות בהן הורשע וככזה, אינו בר חופשות. הוא פנה בעתירות רבות לבית המשפט המחוזי. עתירתו האחרונה בה ניתנה ההחלטה נשוא בקשה זו התייחסה - בין השאר - לנושא החופשות הנמנעות ממנו. בקשתו נדחתה.

בעתירתו לפנינו בה מלין העותר על כי שירות בתי הסוהר וקצין מודיעין מתנכלים לו ומפעילים שיקול דעת לא ענייני בשללם ממנו את חופשותיו. אשר לתלונתו נגד קצין המודיעין זו נדונה בע"פ 2170/99 והעתירה נמצאה חסרת בסיס ונדחתה. הוא הדין בתלונות נגד הסוהרים שנבדקו ונמצאו חסרי בסיס.

החלטת כבוד השופט ע' דוויק אליה מפנה החלטת כבוד השופט צ' הרטל שהיא נשוא הבקשה שלפנינו, מלמדת כי השופט ע' דוויק קיבל לעיונו דו"ח מפורט בדבר מצבו של האסיר "על מנת להבין את טיב קשייו וטעמם" ובסופו של דבר לא מצא מקום להתערב בכל העניינים שפורטו בעתירה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור שנדחתה ביום 22.4.99.

ככל שטענותיו של המבקש הן כוללניות, הרי שאלו שטופלו ונפסק בהן על ידי שלוש ערכאות. ככל שהעתירה מתייחסת לנושא החופשות, מה שעולה מן החומר הוא, שהעותר מסווג לקטגוריה המונעת מתן חופשות. מן העתירה משתמע כי העותר סבור כי יש מקום לשנות את סווגו. לעניין זה עולה, כי העותר מטופל על ידי עובדת סוציאלית ומב"ן וכי הוא שובץ בתעסוקה שאם יתמיד בה ניתן יהיה לקדם את שאלת סווגו ולבחון אפשרות חופשה כפוף להמצאת בטחונות.

שלטונות בתי הסוהר ימשיכו בטיפול בכוון זה ויודיעו עמדתם לעותר תוך זמן סביר.

בשלב זה, אין מקום להתערבות בית משפט זה.

הבקשה נדחית.