החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"ב 7776/01 שוטיבין סטניסלב נ. שרות בתי הסוהר

ניתן ביום

בקצרה

אסירים · תלונות אסיר על יחס רשויות בתי הסוהרבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש, עצור עד תום ההליכים, הלין על יחס רשויות בתי הסוהר כלפיו ועל כלפי משפחתו, ובית המשפט המחוזי דחה את עתירתו והורה על מעקב רפואי וטיפול בתלונות. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור, מאחר שלא נמצא פגם בשיקול דעת הרשויות ולא נדרש בירור נוסף. טענת המניעות של השופט נדחתה.

העובדות

המבקש עצור עד תום ההליכים במשפטו ומלין על יחס רשויות בתי הסוהר כלפיו וכלפי משפחתו, לרבות עיכוב באישור ביקורים, הכנסה לצינוק ואי דיווח על שביתת רעב. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, קבע כי היחס היה תגובה להתנהגות המבקש ובני משפחתו, והורה לקצין הרפואה לשמור על קשר עם המבקש ולטפל בתלונות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בית המשפט העליון בהחלטת בית המשפט המחוזי שדחה את עתירת האסיר על יחס שירות בתי הסוהר כלפיו ובני משפחתו?
  2. 2.האם קיים חשש למניעות השופט שדן בעתירה משום שהוא הדן בתיק העיקרי?

הלכות

  1. 1

    אין מקום להתערבות כאשר בית המשפט המחוזי בחן את הטענות ואת תגובת שירות בתי הסוהר ולא מצא פגם בשיקול דעתם של הרשויות

    ״בית המשפט המחוזי בחן את טענות המבקש ואת תגובת שירות בתי הסוהר, ולא מצא כי נפל פגם בשיקול דעתם של הרשויות הכלא.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עצור עד תום ההליכים
  • בתי הסוהר
  • צינוק
  • שביתת רעב
  • ביקורים
  • עתירת אסיר
  • קצין רפואה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"ב

7776/01

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המבקש

:

שוטיבין

סטניסלב

נגד

המשיב

:

שרות

בתי הסוהר

ערעור

על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב

מיום

12.9.2001 בתיק עע"א 1649/01 שניתנה

על

ידי כבוד השופט דוד בר-אופיר

החלטה

המבקש עצור עד תום ההליכים במשפטו. הוא מלין על התנהגות רשויות בתי הסוהר כלפיו וכלפי בני משפחתו, לרבות פרק הזמן הארוך שנאלצו הוא ומשפחתו להמתין בטרם הורשו להיפגש, הכנסתו לצינוק ואי דיווח על שביתת רעב ששבת עת שהה שם. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ד' בר-אופיר) דחה את עתירת האסיר שהגיש המבקש, בקבעו כי התנהגות הסוהרים באה כתגובה על התנהגותו והתנהגות בני משפחתו במהלך הביקורים. יחד עם זאת ציין בית המשפט, כי ראוי להתחשב במבקש, שהוא נשא נגיף האיידס, וכי מתגובת שירות בתי הסוהר עולה, כי התנהגות המבקש שופרה באופן ניכר בעת האחרונה. בית המשפט קמא ביקש כי קצין הרפואה של הכלא יהיה בקשר מתמיד עם המבקש וידאג לטיפול בתלונות המבקש או הסוהרים - אם יתעוררו.

המבקש סבור כי לא ניתן מענה מספק לטרוניותיו. הוא סבור גם כי כבוד השופט בר-אופיר מנוע מלדון בבקשותיו, הואיל והוא השופט הדן בתיק העיקרי.

דין הבקשה להידחות, הואיל והיא אינה מגלה עילה המצדיקה בירור נוסף של טענות המבקש. בית המשפט המחוזי בחן את טענות המבקש ואת תגובת שירות בתי הסוהר, ולא מצא כי נפל פגם בשיקול דעתם של הרשויות הכלא. המלצותיו של בית המשפט המחוזי - עומדות בעינן.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כב' בחשון תשס"ב

(8.11.2001).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עעא 1649/01

הלכות

  1. 1אין מקום להתערבות כאשר בית המשפט המחוזי בחן את הטענות ואת תגובת שירות בתי הסוהר ולא מצא פגם בשיקול דעתם של הרשויות