רע"ב 7789/13 שמואל בן חמו נ. שרות בתי הסוהר

1.

מונחת לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (עת"א 13991-07-13, כב' סגן הנשיא א' טל ).

2.

זוהי עתירת אסיר, שריצה עונש של שלש שנות מאסר בגין הפקרה אחרי פגיעה, עבירות תעבורה ושיבוש מהלכי משפט. המבקש סיים לרצות את תקופת מאסרו ביום 5.1.2014. עתירתו לבית המשפט המחוזי עסקה, בין היתר, בעניין שכר עבודתו במפעל "קונטקט" בכלא גבעון. המבקש קיבל את שכרו לפי תפוקה. לטענתו, קופח בשכר עבודתו. שופט בית המשפט המחוזי החליט שלא להידרש לנושא השכר, "שכן מדובר בהסכמי שכר בין הגורם החיצוני המפעיל את המפעל בתחומי שב"ס לבין גורמי שב"ס ומשכך לא מדובר בעניין הנתון לשליטתו של שב"ס" (עמ' 3 להחלטה).

בבקשתו, חוזר המבקש על טענותיו. הוא מצביע על כך שבחודש יולי קיבל 10 אג' לפריט, ואילו בחודש אוגוסט קיבל 5 אג' בלבד על אותו המוצר. מכאן, לשיטתו, ששב"ס "עושה על האסירים נתח גדול", ולמעשה מנצל את האסירים לרעה. על-פי חישובי המבקש, עליו לקבל תוספת שכר של 884 ש"ח.

בתשובתו לבקשה טען המשיב כי המבקש קיבל תגמול בהתאם לתפוקתו, כמקובל ובהתאם להוראות פקודת נציבות בתי הסוהר מספר 04.62.00 (מיום 1.8.2001). לדברי המשיב, הפער בין שכר חודש יולי לבין זה של אוגוסט נובע מכך ש"המוצרים ביניהם משווה המבקש, הם מוצרים שונים, המיוצרים במפעל ההדפסות "טלעד", המתומחרים באופן שונה". לפיכך, עמדת המשיב היא שלא נפל כל פגם בגובה התגמולים ששולמו למבקש.

3.

הסברו של המשיב נותן מענה לעתירה. יצוין כי אף המבקש, בדיון בפני בית המשפט המחוזי, אישר כי בתקופות השונות הרלוונטיות – חודשים יולי ואוגוסט – עבד עם שני מוצרים שונים. אמנם המבקש טען כי לא היה שוני מהותי בין המוצרים, אולם אין הוא הגורם הקובע את התגמול. בדומה, אף שב"ס אינו הגורם הרלוונטי לעניין זה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, עסקינן "בהסכמי שכר בין הגורם החיצוני המפעיל את המפעל בתחומי שב"ס לבין גורמי שב"ס".

עולה אפוא כי על-פני הדברים, שב"ס אינו הכתובת לטרוניית המשיב לגבי השכר שקיבל. במסגרת בקשה זו, זהו המוקד. עתירת האסיר נועדה לבחון את התנהלות שב"ס ולא גורמים אחרים. המסקנה היא שהמקרה אינו מצדיק מתן רשות ערעור.

4.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.