רע"ב 8044/05 מדינת ישראל נ. אפרים בן שוחט

השופט א' א' לוי:

ביום י"א בתמוז תשס"ה (18.7.05), נעצר המשיב עד תום ההליכים מכוח החלטתו של בית משפט השלום בראשון-לציון, וזאת לאחר שהועמד לדין באשמת ביצוען של עבירות של קשירת קשר לסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה וייצור סכין.

ביום 18.8.05 עתר המבקש להתיר לו לצאת לחופשה קצרה כדי להשתתף בברית-המילה של בנו, ומשנתבקשה המדינה להגיב על כך, היא עתרה לדחיית הבקשה, אולם הוסיפה כי תבדוק, לפנים משורת הדין, את הנסיבות של מקרה זה עם הגורמים המתאימים, ותיבחן השאלה אם ניתן להוציא את המשיב לברית המילה מלווה באבטחה מתאימה.

בעקבות כך עתר בא-כוח המשיב לקיים דיון דחוף במעמד הצדדים, והדיון אמור היה להתקיים ביום 23.8.05, אולם בהמשך סבר השופט המלומד של בית משפט קמא, מחמת לוח הזמנים הצפוף, כי לא יוכל להיערך כיאות לדיון, ועל כן הורה למדינה לפעול להוצאת המשיב לחופשה כשהוא מאובטח.

אולם בהחלטה זו לא הסתיימו ההליכים בפני בית משפט קמא, הואיל והמדינה ביקשה לשוב ולדון בהחלטה המקורית עקב מה שהוגדר כ"שינוי נסיבות", ובמרכזן הטענה כי התנהגותו של המשיב במקום מעצרו שלילית ביותר. בא-כוח המשיב התנגד לקיומו של דיון נוסף, הואיל ולהשקפתו מדובר בהחלטה שניתן להשיג עליה רק בדרך של בקשת רשות לערער שתידון בפני בית המשפט העליון. השופט המלומד של בית המשפט המחוזי קיבל עמדה זו, והותיר את החלטתו המקורית על כנה. מכאן הבקשה לרשות ערעור המונחת בפנינו.

בנימוקי הבקשה מלינה המדינה על כך שבית המשפט המחוזי נמנע מלקיים דיון במעמד הצדדים, ועל כך שפירש את נכונותה לבדוק את אפשרות יציאתו של המשיב לחופשה, כהסכמה. לא ראינו מקום לפסוק במחלוקת הדיונית הזו, בין היתר, משום שמדובר באירוע אשר צריך להתקיים בשעה הקרובה, ועל כן הסכימו הכל כי נדון בבקשה ליציאה לחופשה לגופה.

לאחר ששקלנו את הנסיבות כולן, שוכנענו להתיר למשיב להשתתף בברית המילה של בנו. אנו נוהגים כך משום שבסופו של יום מדובר באדם חסר עבר פלילי, שככל הנראה נקלע לביצוען של העבירות עקב הטלטלה העוברת על החברה בישראל ב"ימי התנתקות" אלה. כמובן, אין להבין מדברינו שאנו מקלים ראש במעשים המיוחסים למשיב, ומותר להניח כי אם יורשע על ידי בית המשפט המוסמך, הוא גם ישא בעונש לא מבוטל. עם זאת, מדובר באירוע בעל משמעות רבה בחייו של המשיב, רעייתו ובנו, וגם אם עלה חשד כי המשיב חטא בפלילים, לא סברנו כי הוא נמנה על אלה הנשקפת מהם סכנה אם יינתן להם לצאת לחופשה שתימשך שעות ספורות. כאמור, מדובר במי שיש עליו חשד כי חטא לראשונה בחייו, ולנוכח העובדה שהאירועים הקשים שליוו את ההתנתקות, ככל הנראה, כבר מאחורינו, לא שוכנענו כי נשקפת מהמשיב סכנה שאין בידי המדינה להציע לה פתרון, עד כדי מניעתו מליטול חלק בברית המילה של בנו.

אנו מחליטים אפוא לדחות את הבקשה לרשות ערעור, ומתירים למשיב לצאת, היום, י"ט באב תשס"ה (24.8.05), לחופשה שתימשך שעתיים, ושתחילתה בשעה 14:00, ובלבד שנציב שירות בתי הסוהר או מי מטעמו ייקבע עד אז מה הם סידורי האבטחה המתחייבים במקרה זה.