רע"ב 8073/05 כמאל נסראוי נ. מדינת ישראל- שב"ס

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' שפירא ) אשר דחה את עתירת המבקש.

על המבקש נגזרו 4 חודשי מאסר בפועל ובית המשפט שדן בעניינו קבע כי המאסר ירוצה על דרך של עבודות שירות. המבקש היה אמור להתחיל בריצוי עונשו ביום 1.12.03. ואולם, כעולה מבקשת רשות הערעור, המבקש לא החל בריצוי עונשו עד היום. בתחילה, שלח המבקש בקשה לדחות את תחילת עבודות השירות בשבעה ימים עקב נסיבות רפואיות ואולם בתום התקופה המבוקשת, לא יצר קשר עם הממונה על עבודות השירות ולא התייצב לריצוי עונשו. המבקש זומן למספר שימועים אולם לא התייצב אליהם. בנסיבות אלה המליץ הממונה על עבודות שירות כי המבקש ירצה את עונשו במתקן כליאה ונציב שירות בתי הסוהר קיבל את ההמלצה.

כנגד החלטת הנציב עתר המבקש לבית המשפט המחוזי ובעתירתו העלה מספר טענות. ראשית, טען, בא-כוחו הקודם לא מסר לו את ההודעות מטעם הממונה על עבודות השירות ולא נמסרו לו הזימונים לשימועים ועל כן, אין זו אשמתו שלא החל את ביצוע העבודות ולא התייצב לשימועים. שנית, לטענתו סבל מבעיות רפואיות ולעתירה צורפו אישורים רפואיים על הטיפולים שעבר. מנגד, באת-כוח המדינה התנגדה לקבלת העתירה וציינה כי התנהגותו של העותר היא הבעת זלזול כלפי בית המשפט, אשר מצא לנכון להתחשב בו בהשיתו עליו עבודות שירות, במקום ריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח.

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה. בית המשפט ציין כי טיעוניו של העותר אינם מבוססים מבחינה עובדתית וכי אין לקבלם. בית המשפט דחה את טענת המבקש כי לא קיבל את ההודעות והזימונים ששלח הממונה על עבודות השירות וכן ציין כי האישורים הרפואיים שהמציא המבקש מכסים תקופה קצרה ביותר ואינם מצדיקים את "העלמותו" של המבקש. כן ציין בית המשפט המחוזי כי במשך שנה ותשעה חודשים נמנע העותר מלנקוט בכל פעולה ביחס לעונש שהוטל עליו ובנסיבות אלה נראה כי העותר מנסה להתחמק מריצוי העונש. לפיכך, קבע בית המשפט המחוזי, החלטתו של נציב שירות בתי הסוהר היתה סבירה ואין להתערב בה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי בה חזר המבקש על הטענות שהעלה בפני בית המשפט המחוזי.

דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי בית המשפט הבוחן את החלטת נציב שירות בתי הסוהר במסגרת עתירת אסירים אינו יושב כערכאת ערעור על ההחלטה ותפקידו הוא לבצע ביקורת שיפוטית על החלטת הרשות (ראו: רע"ב 1566/99 צאלח נ' הממונה על עבודות שירות (לא פורסם)). בענייננו, בחן בית המשפט המחוזי את טענות המבקש לגופן והחליט שלא להתערב בהחלטת הנציב. אכן, כפי שציין בית המשפט המחוזי, גם אם ארעו התקלות עליהן עמד המבקש בעתירתו עדיין חובה היה עליו לפעול באופן ממשי על מנת להסדיר את ריצוי עונשו. כאמור, המבקש לא נקט כל פעולה במשך תקופה ארוכה ביותר ובהעדר הסבר משכנע לכך מצד המבקש אכן, אין מקום להתערב בהחלטת הנציב בעניינו. משכך, לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי וממילא אין יסוד למתן רשות ערעור.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במועד ובמקום שנקבעו לו על ידי בית המשפט המחוזי.