רע"ב 8076/20 יוסף עוויס נ. מדינת ישראל- שירות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את עתירת המבקש כנגד החלטתו של שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) מיום 10.6.2020 להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות שנגזרו עליו.

1.

ביום 30.1.2019 נגזר על המבקש עונש של 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. בגזר הדין הבהיר בית המשפט כי כל הפרה של עבודות השירות תביא להפסקה מיידית שלהן ולריצוי העונש במאסר בפועל.

המבקש התייצב ביום 9.7.2019 לעבודות השירות אך לאחר מכן הפסיק להגיע לעבודה. לאחר מספר פעמים בהן זומן המבקש לשיחות בירור עם המפקח אך לא התייצב אליהן, נערכה עמו ביום 26.8.2019 שיחת בירור. המבקש הסביר כי איננו מתייצב לעבודות השירות בשל קושי כלכלי וחובות כבדים, וכי הוא עובד בעבודות מזדמנות. המבקש הוזהר וביום 23.9.2019 נערך שימוע בעניינו. ברם, על אף שהובהר למבקש כי הוא מוזמן להמשיך לבצע את עבודות השירות החל ממחר, המבקש לא חזר לעבודה. ביום 5.11.2019 יצר המבקש קשר טלפוני עם השב"ס וביקש הזדמנות נוספת, וזו ניתנה לו אך ללא הועיל. בחודש דצמבר 2019 עבד המבקש מספר ימים לסירוגין ושוב נעדר, וביום 18.12.2019 נערכה עמו שיחת בירור נוספת שבמהלכה התחייב שוב להגיע לעבודה ברציפות אך בפועל לא עשה כן.

2.

לא נאריך בתיאור השתלשלות הדברים. החשוב לענייננו שבחלוף כחצי שנה מיום שהתחיל את עבודות השירות ריצה המערער 15 ימי עבודות שירות בלבד. מספר הודעות בדואר רשום לשימועים שנקבעו לו לא נמשכו על ידי המבקש. משכך, הוחלט בתחילת חודש יולי 2000 על הפסקת עבודות השירות, ובחלוף כשלושה וחצי חודשים מההחלטה הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי לביטול ההחלטה. במסגרת העתירה טען המבקש כי הוא מטפל בדודתו החולה ובאביו החולה, וכי מצבו הנפשי קשה, ובנוסף לכך יש לו קשיים כלכליים רבים, עיקולים בהוצאה לפועל ותשלום מזונות.

3.

בית המשפט דחה את העתירה, בציינו כי המבקש קיבל מספר הזדמנויות לביצוע עבודות השירות. בית המשפט אף ציין כי אביו של המבקש מתגורר בבית אבות סיעודי, וגם המסמכים הרפואיים שהוצגו מתייחסים לתקופה של לפני כשבע שנים.

4.

על פסק דין זה נסב הערר שבפני. המבקש חזר והדגיש את נסיבותיו האישיות והתחנן על נפשו שלא להישלח למאסר מאחורי סורג ובריח. גם דודתו הקשישה שהתייצבה באולם, טענה כי היא "אשמה" בכך שהמבקש לא ביצע את עבודות השירות, מאחר שהוא טיפל בה, לבקשתה. בנוסף, המבקש המציא מסמכים רפואיים שנערכו בימים האחרונים, ככל הנראה לצורך הדיון דהיום.

5.

איני רואה מנוס מדחיית העתירה הגם שצר לי על המבקש שהמיט על עצמו את הצרה במו ידיו.

המבקש העדיף ביודעין לעבוד במקומות שונים במקום לסיים לבצע את עבודות השירות. אלא שעבודות שירות אינן בגדר "תכנית כבקשתך", בבחינת ברצותו ירצה וברצותו ייעדר. כפי שנאמר אך לאחרונה, " ריצוי עונש מאסר על דרך של עבודות שירות הוא פריבילגיה הניתנת לביטול מקום בו הנאשם לא קיבל על עצמו את האחריות הנלווית למסלול עונשי זה ולא ביצע את המוטל עליו" (רע"ב 7452/20 רול נ' מדינת ישראל , בפסקה 11 והאסמכתאות שם (12.11.2020)). הזדמנות שבאה לידי נאשם שנגזר דינו למאסר בפועל בדרך של עבודות שירות – אל יחמיצנה, שאם לא כן ימצא עצמו מאחורי סורג ובריח. במקרה דנן, המבקש הפר וחזר והפר את תנאי עבודות השירות, העסיק שוב ושוב את השב"ס ואת הממונה על עבודות השירות והגיעה העת לסיים את הסאגה הבלתי נגמרת.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 1.12.2020 במקום ובאופן שנקבעו על ידי בית המשפט קמא.