רע"ב 8334/19 יאיר שיר נ. שרות בתי הסוהר

1.

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ע' דרויאן-גמליאל ) בעת"א 19580-08-19 מיום 10.12.2019, בגדרו נדחתה בקשתו של האסיר, יאיר שיר, לקיים ביקורים פתוחים בני שעה עם רעייתו, בבית הסוהר.

2.

שיר ביקש משב"ס כי יוּתר לו לקיים עם רעייתו מפגש פתוח – ללא חציצה מזכוכית או מרשת – למשך שעה, בבית הסוהר; בקשתו נדחתה, שכן על פי נהלי שב"ס, המפגשים הראשונים של אסיר עם אחרים – יתקיימו כשמפרידה ביניהם חציצה, וימשכו חצי שעה. ככל שהאסיר יעמוד בתנאים הללו, הוא "יוכל לבקש הרחבת שעות הביקור ופתיחתו" . משנדחתה בקשתו, הגיש שיר עתירה לבית המשפט המחוזי. לדבריו, מכיוון שרעייתו ילדה תאומים אך לאחרונה, דרכה לבית הסוהר כרוכה בטרחה רבה, ויש להאריך את מפגשיהם מחצי שעה, לשעה. כך, הוא יוכל לטפל בילדיהם, ולרעייתו יתאפשר לפוש מן הדרך. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, שכן "מדובר בשיקול נוחות שאינו יכול להיות בסיס לתקיפת החלטת [שב"ס]" .

3.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, במסגרתה טוען שיר כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא גילה רגישות למצבה הרפואי של אשתו, ולמאמצים הכרוכים בביקוריה. לאחר שעיינתי בבקשה, ובפסק הדין של בית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אמנם, יש לגלות הבנה לרעייתו של שיר, הנושאת בעול גידול הילדים ומתייגעת בנסיעותיה לבית הסוהר. אולם, הלכה פסוקה, מושרשת וידועה, כי רשות ערעור על החלטות הנוגעות לעתירות אסירים לא תינתן כעניין שבשגרה, אלא רק במצבים שבהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (ראו: רע"ב 1494/19 שירזי נ' מדינת ישראל , פסקה 7 והאסמכתאות שם (1.3.2019)). בענייננו, עסקינן במקרה פרטני הנוגע לשיר, לרעייתו, לתלאותיה בדרך; אין בכך כדי להצדיק מתן רשות לערער.

4.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית.