רע"ב 8355/17 פלוני נ. שרות בתי הסוהר

1.

בקשת רשות ערעור זו הובאה לפני אך היום בבוקר. מהבקשה עולה כי המבקש, שהוא אסיר השוהה בכלא שיקמה, סובל מגידול בראשו ומבקש לצאת לבדיקה רפואית אונקולוגית, הקבועה ליום 29.10.2017. מהבקשה עולה כי המשיב סירב לאפשר למבקש לצאת לבדיקה. המבקש הגיש עתירה לבית משפט קמא וכן בקשה להקדמת הדיון, אלא שבית המשפט לא נעתר להקדמת הדיון לפני מועד הבדיקה.

בבקשה נטען כי ביום 18.10.2017 עבר המבקש אפיזודה של פרכוסים (תופעה חוזרת אצל המבקש), ומכאן הדחיפות הלכאורית בבדיקה הרפואית שנקבעה עוד קודם לכן.

2.

מצבו הבריאותי של המבקש אינו חדש ועל כך נמצאתי למד מהחלטתו של השופט מ'

מזוז שדחה את בקשת המבקש לשחרר אותו מהמעצר עקב כך. וכך נאמר בהחלטה:

"עיון בחוות-הדעת מעלה כי אכן - כטענת המדינה - אין בה מה שהעורר מבקש לייחס לה. אכן, אין מחלוקת כי עקב הגידול בראשו, אותו סירב העורר לנתח, הוא מצוי בסכנת חיים. ואולם, חוות-הדעת אינה קובעת שלא ניתן להחזיק את העורר במעצר, או שהחזקתו במעצר היא הגורם לסכנה לחייו. בחוות הדעת נקבע אך כי "יש לוודא כי המטופל נמצא בתנאי מאסר המאפשרים טיפול נאות בזמן של פרכוס... על תנאי המאסר להבטיח יכולת תמיכה נשימתית למקרה שיאבד נתיב אויר" (סעיף 3, עמוד 2, לחוות-הדעת). מכאן שחוות-הדעת אינה שוללת המשך החזקתו של העורר במעצר, בכפוף להיערכות לטיפול נאות במקרה של פרכוס.

גורמי הרפואה בשב"ס חיוו את דעתם, בכתב ובעל-פה, כי שב"ס ערוך היטב לטפל בעורר, וכי ביחידות שב"ס הרלבנטיות יש זמינות של 24 שעות ביממה של חובש ושל רופא וכן ציוד חירום, "כולל בלון חמצן, נתיב אויר שק הנשמה-אמבו ובנוסף קיים גם לרינגוסקוף וטובוס אשר נותן אפשרות לבצע אינטובציה לחולה על ידי רופא או פרמדיק", וכי במקרה של החמרה, יופנה העצור לבתי החולים הקרובים להמשך טיפול (חוות-דעת ד"ר קלוצקי, רופא מחוז מרכז). דברים אלה התייחסו לחוות דעתו דלעיל של ד"ר לוי באשר להמלצתו "להבטיח יכולת תמיכה נשימתית".

בית משפט קמא קבע כאמור, כי שב"ס ערוך להענקת טיפול ראוי לעורר ביחידות המעצר במתחם איילון, וכי הפיקוח הצמוד של הגורמים הרפואיים בשב"ס טוב מן החלופה הביתית הכרוכה בהזמנת רופא או בפינוי פרטי לבית החולים. ואילו באשר לחלופה שהציע העורר של שהייה במתקן ההחלמה שליד בית החולים אסותא באיזוק אלקטרוני ותחת השגחת מפקחים, הרי שהיא נשללה על ידי בית המשפט נוכח הסיכון הטמון בה לציבור ולעורר עצמו

(בש"פ 187/16 פלוני נגד מדינת ישראל (14.1.2016) (הדגשה במקור – י"ע).

בקשת המבקש להפסקת עונש המאסר של 44 חודשים שהושת עליו, בשל מצבו הבריאותי, נדחתה בהחלטתו של השופט י' דנציגר :

איני סבור כי מצבו הרפואי של המבקש מטה את הכף לטובת הפסקת המאסר. עם כל הצער שבדבר, מצבו הרפואי של המבקש הוא מצב נתון . מחלתו אובחנה כבר בשנת 2009, והיא נלקחה בחשבון במסגרת גזר דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט הכיר בכך שמצבו של המבקש חמור והוא אף הגדיר אותו "דרמטי". אף על פי כן, ולאחר שבחן את הדברים לעומק (לרבות את הפתרונות שהוצעו על-ידי שב"ס בהליכים קודמים), החליט בית המשפט לגזור על המבקש עונש מאסר בפועל. ניתן לומר כי השוני המרכזי עליו מצביע המבקש בעת בקשתו הנוכחית, הוא השמתו בכלא "שקמה" דווקא, להבדיל מכלא "איילון" שבו היה כלוא קודם לכן. המבקש מדגיש כי כליאתו בכלא "שקמה", מסכנת אותו, בשל המרחק ממרכז נוירוכירורגי שיוכל לספק לו מענה בשעת חירום. מדברי בא-כוח המדינה בדיון שלפני

התרשמתי, כי השמתו של המבקש בבית-הכלא "שקמה", התקבלה לאחר השקעת מחשבה, ולאחר בחינה מעמיקה של מצבו הרפואי (דברי ב"כ המדינה בעמוד 5, שורות 29-27 לפרוטוקול הדיון). מעיון במסמכים אותם צירף ב"כ המדינה לעיוני בדיון, עולה כי גם סוגיית זמן הפינוי ובית החולים המתאים לפינוי נבחנה על-ידי גורמי המדינה (ראו, למשל בעמ' 2 למכתבה של סג"ד תמי עזרא מיום 4.4.2017, שנכתב על-פי חוות דעת רפואית, ממנו ניתן להיווכח כי גורמי שב"ס נתנו את דעתם לסוגיית פינויו של המבקש לבית חולים). בנסיבות אלה, איני סבור כי יש מקום להתערבות מצדי בהחלטת גורמי השב"ס. במחלוקת שקיימת בין הצדדים, לא השתכנעתי כי יש מקום לבכר ולקבל את עמדת המבקש, לפיה השמתו בכלא שקמה מרעה את מצבו ומסכנת אותו באופן שמחייב החלטה הכרחית

ומיידית בדבר הפסקת מאסרו ושחרורו ל"חלופת מאסר" כבקשתו (ע"פ פלוני נ' מדינת ישראל פסקאות 9 ו-11 (6.4.2017) (הדגשה במקור – י"ע)).

בקשה נוספת להפסקת המאסר נדחתה אך לאחרונה בהחלטתו של השופט נ' הנדל , ואף במסגרתה נדון מצבו הבריאותי של המבקש:

"מחוות דעת של רופא השב"ס עולה כי המבקש מטופל וכי לא נרשמה החמרה במצבו. על פי הרופא, המבקש קיבל טיפול מלא, ונבדק ארבע פעמים בזמן ששהה בבית סוהר איילון. מענה מלא יותר היה מתאפשר אם המבקש היה ניאות לצאת מתאו, ולעבור את הבדיקה שנקבעה לו. יש להצר כי לא פעל בדרך זו. עם זאת, הנתונים המצויים בפני מאפשרים לקבוע כי אין מקום להורות בשלב זה על הפסקת מאסרו של המבקש (ע"פ פלוני נ' מדינת ישראל פסקאות 9 ו-11 (3.10.2017)) (הדגשה הוספה – י"ע).

3.

מהבקשה ומעיון ב"נט המשפט" עולה כי המבקש עתר ביום 23.10.2017 לבית משפט קמא להורות על הוצאתו לבדיקה. ביני לביני בוצעה למבקש ביום 25.10.2017 בדיקת MRI , שאינה קשורה לבדיקה מושא בקשה זו.

המשיב הגיב לבקשה ביום 25.10.2017 ובהחלטתו של בית המשפט קמא מיום 26.10.2017 נדחתה הבקשה להקדמת הדיון. זאת, נוכח מכלול הנסיבות העולות מבקשותיו הרבות של המבקש והמסמכים הנלווים וכי "הקדמת הדיון אינה אפשרית גם נוכח עומס הדיונים הרב באולמו של מותב זה, שאינו מאפשר הוספת דיונים נוספים בימים שקודם למועד הדיון". משכך, הורה בית משפט קמא כי הדיון בעתירה יתקיים במועד שנקבע, קרי, ביום 31.10.2017 "ובמועד זה תשמענה כל הטענות הקשורות לטיפול הרפואי שניתן או צריך להינתן לעותר לטענתו".

מכאן הבקשה שבפני לקיים דיון דחוף בבקשה היום או מחר במוצאי שבת, או להורות על הוצאת המבקש לבדיקת האונקולוג הקבועה ליום 29.10.2017.

4.

נוכח הדחיפות הלכאורית של הבקשה הוריתי כי המשיב יסביר בתמצית, תוך שעות ספורות, מה הסיבה בגינה הוא דחה את בקשת המבקש לצאת לבדיקה הקבועה ליום 29.10.2017.

מתגובת המשיב נמצאתי למד כי בתחילת חודש ספטמבר סירב המבקש לצאת לבדיקות אצל רופא נוירולוג ורופא כירורג מטעמיו הוא (ולכך התייחס השופט הנדל בהחלטתו דלעיל). הבדיקה המבוקשת בבקשה שבפני, תואמה על ידי המבקש באופן פרטי, על דעת עצמו, וללא הרשאה או תיאום עם המשיב. בעקבות תוצאות בדיקת ה- MRI שנערכה למבקש ביום 25.10.2017, ייקבע למבקש תור להמשך בירור וטיפול על ידי נוירוכירורג. לא נעלם מעיני המשיב כי הבדיקה המדוברת אמורה להיות של אונקולוג, אך ההפנייה לבדיקה זו נעשתה על ידי רופא כללי ולא מטעם הרופא המומחה שמטפל במבקש. מכל מקום, בראשית השבוע הבא יבדוק רופא בית הסוהר מול נוירוכירורג מומחה אם יש צורך גם בבדיקת אונקולוג ויפעל בהתאם להמלצותיו. תוצאות הבירור תובאנה בפני בית המשפט קמא בדיון הקבוע ליום 31.10.2017.

5.

בנסיבות אלה, כפי שפורטו בתגובת המשיב, לא מצאתי מקום להורות להוציא את המבקש לבדיקה האמורה הקבועה ליום ראשון זה. עם זאת, ובמיוחד נוכח האפיזודה הנטענת ביום 18.10.2017, חזקה על המשיב כי רופאיו יבחנו בקפידה את עניינו של המבקש, וכי אם יימצא כי יש מקום לבדיקה האונקולוגית, הדבר ייעשה בהקדם האפשרי.