רע"ב 8380/09 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ח' כוחן), אשר דחה את עתירת המבקש לביטול החלטת נציב בתי הסוהר בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות אשר ריצה המבקש וריצוי העונש במאסר של ממש.

2.

ביום 3.6.08 נגזר עונשו של המבקש ל-3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לאחר שהורשע על פי הודאתו בעבירת סיוע להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בית המשפט הורה למבקש להתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 4.6.09. המבקש נמנע מלהתייצב לריצוי העונש בתואנות שונות ועל כן זומן לשימוע ליום 23.12.08. המבקש לא התייצב לשימוע שנקבע, ועל כן הוחלט על הפסקה מנהלית של עבודות השירות. המבקש עתר על החלטה זו לבית משפט, אשר החליט לזמן את העותר לשימוע נוסף. ביום 29.12.09 התייצב המבקש לשימוע כשגבס על ידו, עקב כך עוכבה התייצבותו לריצוי עבודות השירות לחודש מרץ 2009. גם במועד החדש שנקבע לו לא התייצב המבקש. מספר ימים לאחר אי ההתייצבות, התקשרה אימו של המבקש והודיעה כי מספר ימים לאחר מועד ההתייצבות נרצחה אחותה (דודתו של המבקש) וכי נשקפת סכנה לחייו של המבקש. לאחר מועד זה, זומן המבקש להתייצב במספר הזדמנויות נוספות, אך נמנע מלהתייצב. בחודש יולי 2009 התייצבה בפני הממונה על עבודות השירות אימו של המבקש, ונמסרה לידיה הזמנה להתייצבותו של המבקש לשימוע ליום 13.7.09. גם במועד זה לא התייצב המבקש, בטענה שחשש לחייו ועל כן לא התייצב. בעקבות זאת הורה הממונה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות.

3.

נגד החלטה זו של הממונה על עבודות השירות הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. בית המשפט דחה את העתירה בהנמקה שהמבקש זלזל בחוק בכך שלא התייצב לביצוע עבודות השירות

פעם אחר פעם. כמו כן, קבע הוא כי לא היה קשר ישיר בין העדר התייצבותו של המבקש לריצוי עבודות השירות לבין הרצח, אשר התרחש מספר חודשים לאחר שהיה אמור כבר לסיים את ביצוע עבודות השירות. לאור האמור נקבע כי החלטת הממונה על עבודות השירות הינה סבירה ואין מקום להתערב בה.

4.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי. בבקשה טוען בא כוח המבקש כי נסיבותיו האישיות הקשות של המבקש מצדיקות לאפשר למבקש לרצות את עונשו בעבודות שירות על אף התנהלותו. כמו כן, טוען הוא שהושג הסכם סולחה בין משפחת המבקש למשפחה היריבה לה, ועל כן הסיכון לחייו פג. עם זאת, הסכים בא כוח המבקש עם עמדת המשיבה כי הבקשה אינה מעלה סוגיה משפטית כללית.

5.

בתגובתה טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות על הסף, כיוון שעוסקת בנסיבותיו האישיות של המבקש בלבד, ולא מעלה כל סוגיה כללית או עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור. גם לגופו של עניין סבורה המשיבה כי אין להתערב בהחלטתו של הממונה על עבודות השירות, כיוון שמדובר בהחלטה סבירה וראויה בנסיבות העניין. לטענתה, המבקש נהג בזלזול ברשויות עוד בשלב בו הופנה לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, ולא התייצב למספר פגישות שנקבעו לו. מאפיינים אלו של התנהגותו נותרו בעיינם לכל אורך הדרך, והמשיב לא ניצל את אין ספור ההזדמנויות שניתנו לו, ונמנע מלהתייצב לשימועים ולמועדים שנקבעו לו. עוד טוענת המשיבה כי נסיבות חייו הקשות של המבקש אינן יכולות להוות נימוק לאי התייצבותו לביצוע עונשו פעם אחר פעם.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה בנספחיה, וכן בהחלטת בית המשפט דלמטה

סבורה אני כי דין הבקשה להידחות. הלכתו הידועה של בית משפט זה היא כי ככלל, רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בעתירת אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים בהם מתגלה סוגיה משפטית בעלת חשיבות ציבורית או נושא בעל חשיבות כללית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 26.6.1986)). במקרה דנן, טענותיו של המבקש מתמקדות כל כולן בנסיבותיו האישיות הקשות, אשר נבחנו על ידי בית המשפט המחוזי, ולא מצאתי מילה להתערב במסקנותיו. משכך, אין לומר כי הבקשה עונה על אמות המידה המצדיקות מתן רשות לערער.

7.

למעלה מן הצורך יאמר כי בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט י' צור) אשר גזר את דינו של המבקש נתן את דעתו לנסיבותיו הקשות ועל כן נקט במידת הרחמים והקל בעונשו. עם זאת, המבקש לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו והתנהל באופן המתחמק מן הדין, וכעת עליו לשאת בתוצאות. כפי שציין בית המשפט קמא, גם אם נניח ואכן בשלב מסוים נשקפה סכנה לחייו של המבקש ובשלה לא היה יכול להתייצב למלא חובתו בדין, הרי שתחילת ריצוין המיועד של עבודות השירות שנגזרו על המבקש היה כ-10 חודשים טרם העלה המבקש לראשונה תואנה זו בעקבות מות דודתו.

הבקשה, אפוא, נדחית. על המבקש להתייצב לריצוי עונשו ביום 9.11.2009 עד השעה 10:00, במזכירות המחלקה המנהלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.