רע"ב 856/22ירין אלמקייס נ. שרות בתי הסוהר

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' משניות ) ב עת"א 40364-11-21 מיום 19.1.2022. בגדרו של פסק הדין נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת ראש אגף האסיר מיום 26.10.2021 אשר הורתה להפקיע את עבודות השירות של המבקש ולהורות כי ימשיך לרצות את עונשו בכליאה ממשית.

2.

המבקש נדון בבית משפט השלום לתעבורה באשדוד לעונש מאסר בפועל של תשעה חודשים שירוצו בעבודות שירות, וזאת בגין הרשעתו בעבירות של נהיגה בקלות ראש, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ברכב ללא ביטוח, ועבירות נוספות. מועד תחילת ריצוי העונש בדרך של עבודות שירות נקבע ליום 21.3.2021. ביום 13.4.21 נערכה למבקש שיחת בירור, לאחר שהתברר כי מתחילת ריצוי עונשו עבד יום עבודה אחד. בשיחה זו הובהר למבקש כי עליו להתייצב במקום שאליו שובץ במשך שבועיים רצופים לפחות, ואם יעשה זאת, תישקל האפשרות להעבירו למקום אחר במיקום נוח יותר עבורו. ביום 5.5.2021 התייצב המבקש במקום עבודה נוסף שאליו שובץ, אלא שבהתייצבותו התבקש להפיק מהמשטרה אישור בדבר היעדר עבירות מין. על פי האמור בתגובת המשיב שהוגשה לבית המשפט המחוזי, עם התייצבותו בתחנת המשטרה החל לקלל ולריב עם השוטרים.

לאחר אירועים אלה, המבקש זומן לשימוע ביום 8.6.2021, והשימוע הפך לשיחה שבה ניתנה הזדמנות נוספת למבקש לשפר את דרכו. ביום 30.6.2021 זומן המבקש לשימוע נוסף. בסיום השימוע נרשמה התרשמות הגורם הרלוונטי כי המבקש אינו מגלה אחריות למעשיו ואינו מביע נכונות כנה להשתלב בעבודות השירות. למרות זאת, לפנים משורת הדין ובשל גילו הצעיר, ניתנה לו הזדמנות נוספת; אולם המבקש המשיך שלא להתייצב לעבודות השירות. ביום 11.8.2021 התקיים שימוע נוסף, וגם בו התרשמות הגורם הרלוונטי הייתה שהמבקש אינו מספק הסבר המניח את הדעת לחוסר תפקודו בעבודות השירות, אינו מקבל אחריות, מתקשה לקבל מרות ולכן יש לבצע הפסקה מנהלית בעניינו. בהינתן כל המפורט ובהמלצת הממונה, ביום 26.10.2021 חתמה ראש אגף האסיר על הפסקה מנהלית של עבודות השירות של המבקש, ולפיה המבקש יחדל מלרצות את מאסרו בדרך זו וירצה את יתרת עונשו בכלא. כנגד החלטה זו פנה המבקש בעתירה לבית המשפט המחוזי. המשיב בתגובה שהגיש ביקש לדחות את העתירה.

3.

לאחר דיון במעמד הצדדים, ביום 19.1.2021 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי מצא שמדובר " בעותר שניתנו לו אין ספור הזדמנויות לשפר את התנהלותו, והעותר לא השכיל לנצל הזדמנויות אלה והפר פעם אחר פעם את האמון שניתן בו. " לנוכח האמור בית המשפט קבע שלא נפל פגם כלשהו בהחלטת המשיב, ולא מצא הצדקה לנהוג עם המבקש לפנים משורת הדין וליתן לו הזדמנות נוספת להשלים את עבודות השירות. בשולי פסק הדין צוין כי תוך כדי כתיבתו המבקש התפרץ בקללות כלפי בית המשפט וכלפי הסוהרים במקום; ובית המשפט העיר כי "יש בכך כדי להוכיח את שנטען על ידי המשיב בדבר התנהגותו הקלוקלת של [המבקש] ובדבר חוסר התוחלת של מתן הזדמנות נוספת". ומכאן בקשת רשות הערעור.

4.

המבקש, שאינו מיוצג, טוען שלא השלים את עבודות השירות בשל נסיבות שאינן תלויות בו – תחילה בשל סגר מפאת גל התחלואה השלישי של מגיפת הקורונה; לאחר מכן בשל סגר שהוטל בעיר מגוריו בזמן שאירע מבצע "שומר חומות"; ולבסוף משום שלא נמצא לו מקום לבצע בו את עבודות השירות. לשיטתו של המבקש, בנסיבות שפורטו, אי התייצבותו לעבודות שירות לא הייתה בשליטתו ואינה צריכה להיזקף לחובתו. עוד טוען המבקש כי מעולם לא קילל את השוטרים כנטען בתגובת המשיב לבית המשפט המחוזי. במצב דברים זה, המבקש סבור כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע שלא השכיל לנצל הזדמנויות שניתנו לו, ושלא אפשר למבקש לקיים שימוע חוזר ולהשתלב במקום עבודה חדש שיוצע לו. המבקש טוען כי בשל גילו הצעיר ונסיבותיו האישיות, יש בפסק הדין של בית המשפט המחוזי משום עיוות דין וחוסר צדק כלפיו, ומבקש כי תינתן לו הזדמנות נוספת לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות.

בקשה נוספת שבפי המבקש היא כי ימונה לו סניגור, לצורך השלמת טיעוניו בהליך הנוכחי.

5.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף בלא להידרש לתשובת המשיב.

רשות לערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר לפי סעיף 62א ל פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 תינתן ככלל במקרים חריגים , שבהם מתעוררת שאלה משפטית או סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לבקשה. כלל זה כוחו יפה גם בכל הנוגע לעתירות שעניינן החלטה על הפסקה מינהלית של צו עבודות שירות (ראו רע"ב 5863/21 שטרן נ' מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר , פסקה 5

(30.8.2021 ); רע"ב 3463/21 כהן נ' הממונה על עבודות שירות – מפקד גוש דרום וירושלים , פסקה 18 (3.8.2021)). אף אם ניתן לנקוט בגישה מקילה בעתירות מסוג זה, בשים לב לכך שהן למעשה בבחינת "גלגול שני", לא מצאתי כי עניינו של המבקש עומד באמת מידה מצמצמת זו ( רע"ב 301/21 בדרה נ' הממונה על עבודות שירות מחוז מרכז , פסקה 6 (15.1.2021); רע"ב 425/09

פריניאן נ' פרקליטות המדינה , חוות דעתו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (11.3.2009) ). טענותיו של המבקש מתמצות בעניינו הפרטני והקונקרטי וכבר בשל כך דינה של בקשת רשות הערעור לדחייה.

עוד יוער, כי חרף העובדה שפסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן כבר ביום 19.1.2022, הבקשה דנן הוגשה היום, יום ה' ה-3.2.2022, סמוך לפני מועד תחילת ריצוי עונש המאסר של המבקש, בבוקר יום א' ה-6.2.2022. בכך לוקה הבקשה בשיהוי ניכר, וגם בכך היה די כדי לדחות את הבקשה.

למעלה מן הצורך יובהר כי אף לגופם של דברים לא מצאתי שנפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. כפי שעולה מהשתלשלות האירועים שפורטה בפסק הדין, המבקש במשך חודשים ארוכים המשיך להיעדר מעבודות השירות, וזאת חרף שיחות שנערכו עימו והזדמנויות חוזרות ונשנות שניתנו לו לשפר את דרכיו. אירועים אלו הובילו את בית המשפט המחוזי למסקנה כי אין עילה להתערבות בשיקול דעתה של ראש אגף האסיר, ואף אני סבורה כך. בהינתן האירועים המתוארים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, דומה שלא תהיה תוחלת במתן הזדמנות רביעית, מקום ששלוש הזדמנויות קודמות לא הועילו. יש להזכיר בהקשר זה, כי עבודות שירות ניתנות לאדם שהורשע כפריבילגיה, בהיותן חלופה מקילה לעונש מאסר בפועל; ועל כן מקום שאדם אינו מבצע את העבודות כראוי ואינו מקבל על עצמו את האחריות הנלווית לחלופת מאסר זו – תישלל ממנו הפריבילגיה (ראו למשל: רע"ב 2666/21 ביטון נ' הממונה על עבודות שירות , פסקה 8 (19.4.2021);

רע"ב 9867/17

נאשף נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (28.12.2017)).

משהגעתי למסקנה שאליה הגעתי, אין מקום להיעתר לבקשתו של המבקש כי ימונה לו סניגור לצורך השלמת טיעונים בבקשת רשות הערעור.

6.

התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית. המבקש יתייצב לריצוי מאסרו כאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 19.1.2022.