רע"ב 8648/21פלוני נ. שירות בתי הסוהר

1.

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הנשיא ר' שפירא ) בעת"א 2638-09-21 מיום 18.11.2021, שבו נדחתה עתירת המבקשת כי המשיב ידאג למימון (באמצעות מתן התחייבות כספית) לביצוע שלושה ניתוחים.

רקע

2.

המבקשת מרצה עונש מאסר של 11 שנים, החל משנת 2015,

לאחר שהורשעה בעבירה של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה בעקבות פיגוע טרור שביצעה שבמהלכו גרמה לפיצוץ של בלון גז שפגע בשוטר וגרם לו כוויות בפניו ובחזהו. כתוצאה מהפיצוץ, נפגעה גם המבקשת עצמה, ומאז היא עוברת טיפולים רפואיים שונים. במסגרת זאת, המבקשת

הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי במסגרתה עתרה להורות

למשיב להעביר לאלתר התחייבות כספית לבית החולים לביצוע שלושה ניתוחים - שניים בכף-ידה; והשלישי - שחזור אף.

בתגובת המשיב לעתירה, צוין כי שני הניתוחים בכף-ידה של המבקשת אושרו; וכי המבקשת נמצאת ברשימת המתנה לביצועם. לגבי הניתוח השלישי, לשחזור אפה של המבקשת - צוין כי ועדת חריגים רב-מקצועית בנושאים רפואיים (להלן: ועדת החריגים או הוועדה ), החליטה שלא לאשרו, בנימוק כי לא מדובר בהליך תפקודי הנדרש לשם שמירה על בריאות המבקשת. עוד ציינה הוועדה, כי בהתאם למידע שנמסר מבית החולים, מדובר בניתוח שאינו כלול בסל הבריאות.

3.

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, וקבע, בין היתר, כי אין עילת התערבות במדיניות של המשיב, אשר מעוגנת בפקודת נציבות שירות בתי הסוהר מס' 04.44.00 "הטיפול הרפואי באסיר" (להלן: פקודת הנציבות ), ושלפיה "השירותים הרפואיים כפי שהוגדרו על ידי משרד הבריאות ישמשו קו מנחה במסגרת החלטות גורמי מערך הרפואה בשב"ס בדבר מתן טיפול רפואי לאסיר" (סעיף 1; ההדגשה הוספה), אך לא קו מחייב למתן טיפול כאמור.

על יסוד האמור, בית המשפט המחוזי קבע כי אין עילה להתערב בהחלטה הפרטנית שהתקבלה בעניינה של המבקשת, זאת, אף לנוכח הנסיבות המיוחדות של המקרה, ובשים לב להתערבות השיפוטית המוגבלת בהחלטה מקצועית של גורמי המשיב, ולכך שההחלטה התקבלה בתום הליך תקין.

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

הבקשה דנן

4.

המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי טעה בקביעתו שלפיה המשיב רשאי להעניק לאסירים טיפול מצומצם מזה שקבוע בסל שירותי הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. כמו כן, נטען כי בית המשפט המחוזי נתן משקל לעובדה שביצוע הניתוח הוא לצורך ריפוי פגיעה שנגרמה למבקשת במעשה החבלה שביצעה; שיקול שאינו רלוונטי, לטענתה, לעניין הנדון.

5.

המשיב טוען בתגובתו כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות על הסף, משהיא עוסקת בעניינה הפרטני של המבקשת. לצד זאת, המשיב עדכן, כי הוחלט לבחון פעם נוספת את בקשתה של המבקשת לביצוע ניתוח לשחזור אף; וכי בתוך כך, נערכה חוות דעת רפואית עדכנית, שכוללת, בין היתר, הצעה לטיפול מסוג אחר באפה של המבקשת. המשיב מוסיף ומציין, כי בימים אלה גורמי הרפואה המוסמכים לכך אצל המשיב בוחנים את חוות הדעת האמורה; כי במסגרת בחינה זו, המבקשת תוכל להעביר את התייחסותה לחוות הדעת; וכי לאחר מכן תתקבל החלטה חדשה בעניינה.

6.

לנוכח האמור, הוריתי למבקשת להודיע אם היא עומדת על הבקשה. בתשובתה, הודיעה המבקשת כי עומדת היא על הבקשה. לגישתה, מדובר בקביעות עקרוניות מוטעות של בית המשפט המחוזי, וקיים אינטרס ציבורי בביטולן על-ידי בית משפט זה.

דיון והכרעה

7.

לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

8.

כידוע, רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בעתירות אסיר תינתן אך במקרים מיוחדים, שבהם מתעוררת סוגיה משפטית עקרונית ובעלת חשיבות ציבורית, אשר חורגת מעניינו הפרטני של המבקש (ראו מיני רבים: רע"ב 6901/98 זיאדה נ' שרות בתי הסוהר , פס' 6 (17.1.1999); רע"ב 805/15 דנה נ' שרות בתי הסוהר , פס' 5 (21.4.2015)).

9.

חרף ניסיונה של המבקשת לשוות לבקשתה נופך עקרוני, הבקשה נטועה כולה בדלת אמותיה של עניינה הפרטני, וביישום הוראות פקודת הנציבות על עניינה; והיא אינה באה בגדר המקרים המצדיקים התערבות כאמור. זאת, אף בהסתמך על הגישה המרחיבה לעניין בקשות רשות ערעור שהן בבחינת "גלגול שני" (ראו: רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , פס' 3 לפסק-דינו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (11.3.2009); רע"ב 9410/17 חייא נ' שירות בתי הסוהר , פס' 8 (10.1.2018); רע"ב 2149/19

חזיזה נ' מדינת ישראל , פס' 7 (26.3.2019)).

10.

יתירה מכך, וזה העיקר, הודעתם של המשיבים בדבר בחינת עניינה של המבקשת פעם נוספת וקבלת החלטה חדשה תחתיה, מייתרת את הדיון בבקשה, שכן ההחלטה מושא פסק הדין כבר אינה אקטואלית. הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה אינו נוהג, ככלל, להידרש לשאלות שאינן אקטואליות עוד ואשר הדיון בהן הפך תיאורטי (ראו: רע"א 1437/15 פלוני נ' פלוני , פס' 11 (11.6.2015); רע"א 1978/16 סגל נ' אורי , פס' 2 (17.3.2016) ).

11.

סוף דבר : הבקשה נדחית.

למען הסר ספק, מובהר כי טענות הצדדים שמורות להם ביחס להחלטה החדשה שצפויה להתקבל, כמתואר לעיל.

אין צו להוצאות.