רע"ב 8712/11 מחמוד עזאם נ. מדינת ישראל

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת נ' אהד), בה נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת שירות בתי הסוהר שלא לאפשר את יציאותיו לחופשות.

1.

המבקש הורשע בעבירות של החזקת נשק, בגינן נגזרו עליו 31 חודשי מאסר בפועל, אותם הוא התחיל לרצות ביום 18.8.10. לעניין יציאותיו לחופשות, סווג המבקש על ידי שירות בתי הסוהר בקטגוריה ב/1, כאמור בפקודת נציבות שירות בתי הסוהר 04.40.00 "חופשות אסירים", ולפיה כל יציאה של המבקש לחופשה מותנית באישור המשטרה וכפופה לתנאים מגבילים.

2.

ביום 19.6.11 נערך למבקש דיון משמעתי בבית הסוהר בגין החזקת סיגריות ומצית בהיעדר רשות. בגין עבירת משמעת זאת נדון המבקש לאזהרה חמורה ונשללה זכותו לביקורים למשך חודש. בחודש אוגוסט 2011 התקבל מידע מודיעיני הקושר את המבקש לפעילות שלילית בין כותלי בית הסוהר בתחום הסמים, ובשל כך הועבר המבקש לאגף סגור. עוד יצוין כי ביום 6.10.11 הוגשה חוות דעת הגורמים הטיפוליים בעניינו של המבקש, בה הומלץ לא לאפשר למבקש להשתלב בסבב חופשות, לאור היעדר טיפול בתחום הסמים והתייחסות חיצונית בלבד לעבירה כהגדרתם.

3.

המבקש הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים על ההחלטה שלא לשלבו בסבב חופשות. ביום 9.11.11 קבע בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת נ' אהד), לאחר שעיין במידעים המודיעיניים ובדו"ח המשמעת, שהחלטת הגורמים המוסמכים שלא להוציא את המבקש לחופשות בשלב זה סבירה היא. בית המשפט ציין כי אמנם המבקש נענש בגין עבירת המשמעת שביצע, ברם המידעים המודיעיניים השליליים מהחודשים האחרונים שקיימים בעניינו, כמו גם היותה של החופשה פריבילגיה – נמצאו כטעמים רלוונטיים בהחלטת הגורמים המוסמכים שלא לשלבו בסבב חופשות.

מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפני.

4.

המבקש גרס כי עניינו נדון רק בבית המשפט לעניינים מנהליים, ומשכך מוצדק להיעתר לבקשתו למתן רשות ערעור. לגופה של ההחלטה, נטען כי אין יסוד למידעים השליליים הקושרים את המבקש להחזקת סמים בתא המאסר. לדבריו, הסמים שנתפסו בתאו לא היו בבעלותו. להוכחת הטענה, נכתב בבקשה כי בדיקת השתן שנערכה למבקש בחודש אוקטובר 2011 נמצאה ללא עקבות של שימוש בסמים. כן עמד המבקש על נסיבותיו המשפחתיות, לרבות היותו אב לשישה ילדים קטנים, המצדיקות לעמדתו להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור.

5.

בתגובתה גרסה המשיבה כי אין להיעתר לבקשה. נטען כי הבקשה אינה מעלה שאלה עקרונית החורגת מעניינו של המבקש, ומשכך יש לדחותה על הסף. לגופו של עניין, הטעימה המשיבה כי נקודת המוצא לעניין יציאותיו של אסיר לחופשות הינה כי החופשה היא לא זכות קנויה כי אם פריבילגיה. בנסיבות העניין, נטען כי נערך איזון ראוי בין רצון המבקש לצאת לחופשה לבין מכלול הנסיבות ובראשן המידע המודיעיני הקושר אותו למעורבות שלילית בין כותלי בית הסוהר. משכך, סברה המשיבה כי החלטת שירות בתי הסוהר סבירה היא, ואין להתערב בה.

בהתאם להחלטתי מיום 23.1.12 הגישה המשיבה הבהרה בעניין הליך קבלת ההחלטה בעניינו של המבקש. המשיבה הבהירה כי המבקש הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים ביום 8.9.11, עוד בטרם נתקבלה החלטת הגורמים המוסמכים שלא לאפשר את יציאותיו לחופשות. עם זאת, המשיבה ציינה כי החלטת הגורמים המוסמכים התקבלה ביום 3.11.11 לאחר שניתנה חוות דעת מפקד בית הסוהר בעניין, והיא עמדה במוקד החלטת בית המשפט המחוזי כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בעתירה. בנסיבות אלה חזרה המשיבה על עמדתה כי יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור.

6.

כידוע, בקשת רשות ערעור על החלטה בעתירת אסירים תתקבל רק אם עולה בבקשה שאלה משפטית, או סוגיה עקרונית, החורגת מנסיבותיו של המקרה הספציפי (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל

(לא פורסמה, 26.6.86); רע"ב 9837/03 גרסיה נ' ועדת השחרורים , פ"ד נח(2) 326 (2004)) . עיון בטענות המבקש מעלה כי הן נוגעות רובן ככולן לנסיבות המקרה הקונקרטי ולנתוניו האישיים של המבקש, ולפיכך לא שוכנעתי כי המקרה שלפני מצדיק מתן רשות ערעור.

אף לגופו של עניין, לא מצאתי כי ההחלטה דנן חורגת ממתחם הסבירות או כי נפל בה פגם המצדיק התערבות. נקודת המוצא לדיון היא כי לאסיר אין זכות מוקנית לצאת לחופשה (ראו למשל: רע"ב 5487/09 פלוני נ' מדינת ישראל – משרד הרווחה (לא פורסמה, 4.11.09)). החלטה בבקשת אסיר לצאת לחופשה נתונה לשיקול דעת הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר, אשר ישקלו בהחלטתם, בין היתר, את אינטרס האסיר לצאת לחופשה, לצד אינטרסים ציבוריים, ובכללם, שלום הציבור. ככלל, בית המשפט לא יתערב בהחלטה כאמור, אלא אם נפל בה פגם מנהלי המצדיק התערבות, או אם היא חורגת ממתחם הסבירות (ראו: רע"ב 3249/09 מדינת ישראל נ' הרשטיק (לא פורסם, 30.6.09)). במקרה דנן, כפי שהבהירה המשיבה בהודעתה לבית משפט זה מיום 13.2.11, הגורמים המוסמכים קיבלו החלטה שלא לשלב את המבקש בסבב חופשות, בין היתר, על יסוד מידע מודיעיני הקושר אותו לפעילות שלילית בין כותלי בית הסוהר, ועל בסיס חוות דעתו של מפקד בית הסוהר. בית המשפט המחוזי הכריע בעתירה לאחר שהונחה בפניו החלטת הגורמים המוסמכים כאמור. בנסיבות אלה אינני רואה פגם מינהלי המצדיק את התערבותנו בהחלטה כפי שנטען בבקשה. לגוף טענותיו של המבקש, עיון בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מעלה כי המבקש השמיע את טענותיו לגבי המידע השלילי הקושר אותו לפעילות בתחום הסמים בפני בית המשפט המחוזי. חרף טענותיו, לאחר שעיין בית המשפט במידעים המודיעיניים, וציין כי אין להתייחס לעבירת המשמעת בגינה כבר נענש המבקש - מצא בית המשפט קמא את החלטת הגורמים המוסמכים "סבירה גם סבירה". החלטה זו ראויה בעיני בנסיבות העניין, ואינה מצדיקה התערבותנו במסגרת בקשה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. על אף האמור, לאור בדיקת השתן התקינה והזמן שחלף ממועד קבלת המידע המודיעיני בעניינו של המבקש, יש מקום כי הגורמים המוסמכים יבחנו בשנית את בקשתו של המבקש לשילוב בסבב חופשות במועד קרוב.

הבקשה אפוא נדחית.