פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
8770/06
בפני:
כבוד השופטת ד' ברלינר
המבקש:
ברק אינאר ברעסאו קרבה
נ ג ד
המשיב:
ועדת השחרורים-שב"ס
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בבאר שבע ב-עע"א 5322/06 מיום 14.6.2006 שניתנה על ידי כב'
השופטים נ' הנדל, ר' יפה-כ"ץ, ש' דברת.
החלטה
1.המבקש ביצע עבירות ניסיון התפרצות וניסיון גניבה, 4 וחצי חודשים אחרי שחרורו ברישיון. שלושה שבועות לאחר הינתן גזר הדין על עבירות אלו (14 חודשי מאסר), הגישה המדינה בקשה להפקיע את רישיונו. וועדת השחרורים אשר דנה בבקשה נענתה לה והפקיעה את רישיונו של המבקש. על החלטה זו עתר המבקש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים. בפסק דין מיום 14.6.06, דחה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטים: נ' הנדל, ר' יפה-כ"ץ, ש' דברת), את עתירתו של המבקש. הבקשה שלפנינו, היא בקשה למתן רשות ערעור על פסק דין זה. לטענת המבקש, ידה של הוועדה הייתה "קלה מידי" משום שלא יוצג על ידי עורך דין ולא ידע כיצד להציג טענותיו.
2.דין הבקשה להידחות. ככלל רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בעתירת אסיר ניתנת רק אם עומדת על הפרק שאלה משפטית בעלת חשיבות, או נושא אחר בעל חשיבות כללית (ראה: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). הבקשה שבפניי אינה חורגת מעניינו הפרטי של המבקש. עניינו של המבקש נבחן על יד הרשות המוסמכת בפעם הראשונה ופעם נוספת בפני ערכאת הערעור. ערכאה זו התיחסה לנתונים הספציפיים, קרי כי העותר בצע עבירות מסוג פשע זמן קצר לאחר שחרורו ממאסר, וסברה כי על רקע זה שיקולי הוועדה היו עניינים ולא חרגו ממתחם הסבירות.
כאמור, לא מצאתי עילה לקיומו של דיון בפני ערכאה נוספת.
הבקשה נדחית
ניתנה היום, ח' בכסלו התשס"ז
(29.11.06).
ש
ו פ ט ת