פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב 9120/18
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. שרות בתי הסוהר
2. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.12.2018 בעת"א 5849-08-18
שניתן על ידי כבוד השופט העמית א' יעקב
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד לירון הופפלד
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.12.2018 (עת"א 5849-08-18, השופט העמית א' יעקב ). בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו של המבקש נגד החלטה שלא לאפשר לו התייחדות עם אשתו.
2.
על המבקש הושת עונש של 9 וחצי שנות מאסר לאחר שהורשע בשורה של עבירות חמורות – עבירות מין במשפחה כלפי גיסו ושתיים מבנותיו, וכן עבירות של אלימות פיזית כלפי שבעת ילדיו. הוא מרצה את עונשו החל מיום 16.12.2015.
3.
המבקש פנה בבקשה להתיר לו התייחדות עם אשתו, אם ילדיו, וזו נדחתה על-ידי המשיב, ובהמשך לכך נדחתה כאמור אף העתירה שהגיש נגד החלטה זו. להלן יובאו עיקרי הפרטים הנוגעים להליך זה, כפי שהם עולים מן הבקשה וממערכת "נט המשפט".
4.
פנייתו של המבקש נדונה בהתאם לפקודת נציבות בתי הסוהר בנושא, אשר על-פיה אישור התייחדות למי שמרצה עונש מאסר בגין עבירות במשפחה מחייב המלצה חיובית של ועדת אלימות במשפחה או ועדת גילוי עריות לפי ההקשר. עניינו של המבקש נדון על-ידי הוועדה המשולבת של שתי ועדות אלה (להלן: הוועדה ), וזו המליצה שלא להיענות לה. בחוות הדעת של הוועדה צוין בין היתר כי תמיכת האם במבקש, אמונתה כי עבר שינוי וכן העובדה שסלחה לו באופן מלא, מהווים פגיעה רגשית ונפשית בכלל נפגעי העבירה ובמיוחד בשתי בנותיהם. המשיב אימץ את המלצת הוועדה ודחה את בקשת ההתייחדות. להשלמת התמונה, יצוין כי נדחתה גם בקשה נוספת שהגיש המבקש לאפשר לילדיו הקטינים לבקרו בכלא.
5.
המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי עתירת אסיר שהתמקדה בסירובו של המשיב להתיר לו ביקורי התייחדות, וזו נדחתה. בית המשפט המחוזי ציין כי שוכנע שהמלצת הוועדה היא סבירה, וכפועל יוצא מכך סבירה גם החלטת המשיב המתבססת עליה. בפסק דינו הדגיש בית המשפט המחוזי כי המלצתה המנומקת של הוועדה היא מפורטת ונסמכת על בדיקות מעמיקות, כפי שהובהר בחומר החסוי שהוגש לעיונו.
6.
בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש, שאינו מיוצג בהליך זה כמו גם בהליכים הקודמים, טוען כי יש מקום להתערבותו של בית משפט זה "עקב הפגיעה באשתי בפרט ובמרקם המשפחה בכלל". לטענת המבקש, התרשמותה של הוועדה שגויה, והוא אף מלין על כך שאשתו לא הורשתה להיות נוכחת בפגישת העובדת הסוציאלית עם ילדיו הקטינים.
7.
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית עקרונית או עניין בעל חשיבות ציבורית החורגים מעניינו של המבקש, ואלה, כידוע, הם תנאי לקבלת רשות ערעור בעתירה מסוג זה (ראו: רע"ב 5478/14 פלוני נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 7 (22.10.2014)). בנוסף אעיר כי אף לגוף הדברים לא מצאתי להתערב בפסק דינו של
בית המשפט המחוזי שעיין בחוות דעת הוועדה, על חלקיה החסויים, ומצא כי החלטת המשיב המבוססת עליה היא מנומקת וסבירה. למעלה מן הצורך יצוין, כי לנוכח הנסיבות שפורטו לעיל, הטעמים שניתנו לדחיית הבקשה נראים הולמים.
8.
למען הסדר הטוב, יצוין כי בעמדה שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי צוין כי בהתאם לנהלי המשיב, עניינו של המבקש יובא לבחינה חוזרת של הוועדה בחודש אפריל 2019.
9.
סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ב בשבט התשע"ט (28.1.2019).
ש ו פ ט ת