פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
9141/03
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
מופלח זערור
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 3.9.03, בעע"א 1865/03, אשר ניתנה על-ידי כבוד
השופט א' טל
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב: עו"ד ערן אטינגר
החלטה
המבקש מרצה בבית הסוהר מעשיהו עונש מאסר עולם, שנקצב ל- 30 שנה, החל משנת 1986, בגין סדרת עבירות רצח.
המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו עתירת אסיר, בה טען, כי בבית הסוהר מעשיהו, בו הוא שוהה כיום, אין הוא מקבל את המזון הצמחוני אותו נהג לקבל בבתי סוהר קודמים בהם שהה. כמו-כן, טען המבקש בדיון בעתירה, כי אין הוא מקבל תוספת ירקות, למעט עגבניה ומלפפון בודדים, וזאת למרות הנחיות הדיאטנית לטענתו, וכי הוא מקבל טבעול, כתחליף לבשר, אולם אינו טעים לטעמו.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט א' טל) דחה, ביום 3.9.03, את העתירה, בקובעו, כי המבקש מקבל את המזון לו הוא זכאי בהתאם להנחיות הרופא והדיאטנית. בית-המשפט המחוזי התייחס בהחלטתו למכתבו של סגן מנהל בית הסוהר מעשיהו, בו אישר ראש מחלקת הרפואה למבקש לקבל תחליף בשר בלבד ומתיקו הרפואי של המבקש עולה, כי אין הוא זכאי לקבל תוספת ירקות כלשהי. עוד קבע בית-המשפט המחוזי, כי מיומן רישום הדיאטה שהוצג בפניו עולה, כי המבקש מקבל דברי חלב וירקות מדי יום ביומו וכי הוא מקבל מוצרי טבעול שאותם, לדבריו, אינו אוכל מן הטעם, כי אינם טעימים לו ולדברי האחראי על המרפאה בבית הסוהר מעשיהו, נותן המבקש את הטבעול לאסירים אחרים.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, שבגדרה שב המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי.
מנגד, טוען המשיב, כי המבקש אכן קיבל את הטבעול, כתחליף לבשר, אולם משלא עשה במנה זו שימוש והעביר אותה לאסירים אחרים, הוחלט להפסיק לתת לו תחליף זה. עוד מוסיף וטוען המשיב, כי עניינו של המבקש נבדק הן על-ידי רופא שירות בתי הסוהר והן על-ידי תזונאית והבדיקות העלו, כי מצבו הרפואי של המבקש הינו משביע רצון וכי אין סיבה רפואית או תזונתית למתן תוספת ירקות.
דין הבקשה להידחות.
הלכה פסוקה היא, כי התערבות בית-המשפט בהחלטות של שירות בתי הסוהר, כבכל החלטה של רשות מינהלית, תיעשה בזהירות רבה ובצמצום, מקום בו חרגה החלטת הרשות ממתחם הסבירות (ראו רע"ב 6172/97 מדינת ישראל נ' אבי גולן , פ"ד נב (1) 1).
לאחר עיון בחוות-הדעת של התזונאית ושל הרופא המטפלים במבקש, אשר הוגשו מטעם המשיב לעתירה בפני בית-המשפט המחוזי, נחה דעתי כי הטיפול לו זוכה המבקש סביר בהחלט, וכי עתירתו בדין נדחתה.
כידוע, רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי, הדן בעתירות אסירים, ניתנת במקרים חריגים ומיוחדים, בהם מתעוררת בעיה משפטית בעלת חשיבות או עולה נושא שחשיבותו כללית (ראו רע"ב 7/86 לואיס וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). המקרה שבפני אינו נמנה עם מקרים אלה.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט"ו בחשוון תשס"ד
(10.11.03).
ש ו פ ט