פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"ב
920/00
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
ה
מבקשת:
מיכל פטאו
נגד
המשיב
ה:
ועדת השחרורים
- נציבות שירות בתי-הסוהר
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.11.99 בע"ש
4015/99 שניתנה על-ידי כבוד השופטים י' גרוס, א' קובו ומ' רובינשטיין
בשם
המבקשת: בעצמה
בשם
המשיבה: עו"ד מלכיאל בלס
החלטה
המבקשת הגישה בפני המשיבה בקשה לקיצור עונש מאסר בן תשעה חודשים שהושת עליה, ואשר אמור להסתיים בתאריך 8.2.00. בקשתה נדחתה, וזאת לנוכח טענות שהוצגו בפני המשיבה בעניין התנהגות שלילית של המבקשת בבית-הסוהר במהלך תקופת המאסר.
על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור בפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. טענתה הייתה, כי בפני המשיבה הוצגו עדויות מגמתיות, שמקורן בהתנכלות רשויות בית-הסוהר אל המבקשת.
בית-המשפט המחוזי (השופטים יהושע גרוס, אסתר קובו ומיכל רובינשטיין) דחה את ערעורה של המבקשת, וקבע כי אין ממש בטענותיה של המבקשת להתנכלות אליה. עוד קבע בית-המשפט המחוזי, כי בהחלטת המשיבה לא נפל כל פגם המצדיק התערבות.
כשלושה שבועות לאחר שחלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי, ולאחר שנתקבלה בקשה שהגישה המבקשת להארכת המועד האמור, הוגשה הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור. בגדרי בקשה אחרונה זו חזרה המבקשת על טענותיה בפני בית-המשפט המחוזי, והוסיפה כי יש לאפשר לה להגיש ערעור על החלטתו, שכן בהרכבו נכללה השופטת אסתר קובו, אשר שפטה בעבר את המבקשת וגזרה עליה עונש מאסר.
דין הבקשה להידחות.
אמנם הבקשה שבפניי הוגשה כדין לאחר שהוארך המועד להגשתה, אלא שלנוכח חלוף הזמן אין עוד טעם רב לקבלה. שכן, כאמור, המבקשת אמורה להשתחרר ממאסרה בעוד כארבעה ימים - בתאריך 8.2.00 - ולהתערבות בהחלטת בית-המשפט המחוזי לא יהא איפוא כל תוקף מעשי. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי עליי לתת רשות ערעור.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ח בשבט תש"ס
(4.2.00).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00009200.
L02