רע"ב 934/18 מוחמד בכר נ. מדינת ישראל

השופט נ' סולברג :

למקרא הבקשה והתגובה, ולאחר עיון בפסק הדין מושא הבקשה ובהחלטת ועדת השחרורים, הבהרנו את דעתנו במהלך הדיון כי אין הצדקה לדיון ב'גלגול שלישי' בעניין זה, ועל פני הדברים דינה של הבקשה למתן רשות ערעור – להימחק על הסף. הבקשה מעלה נושא חשוב מבחינתו של המבקש, אך אין בה עניין עקרוני כללי, מעבר לעניינו הפרטני של המבקש.

עוד ציינו במהלך הדיון, כי לגופו של עניין, המסוכנות, בנסיבות העניין דנן היא דבר קונקרטי; לא כללי. שורה ארוכה של מעשים מחרידים עשה המבקש, בגינם הושת עליו בשעתו עונש של 8 שנות מאסר. מסוכנותו, על פני הדברים, עודנה מוחשית. הנטל על המבקש – והוא לא עמד בו – לשכנע כי הוא ראוי לשחרור ממאסר, וכי השחרור אינו מסכן את שלום הציבור. אמת נכון הדבר, המבקש עשה כברת דרך, הדבר נזקף לזכותו, אך לדעת גורמי המקצוע אין די בכך.

המבקש הודיענו במהלך הדיון אתמול על הסכמתו להשתלב בכל תכנית טיפולית שתוצע לו במסגרת שב"ס. בעבר, כזכור, היתה הסכמתו מסוייגת. כעת, כאמור, נכון המבקש לכל הצעת טיפול שתוצע לו – בין במסגרת קבוצתית, בין פרטנית.

על רקע טיפול שהמבקש נטל בו חלק, הליך שיקומי שהחל לתת את אותותיו, ובמבט צופה פני עתיד – מבחינת המבקש עצמו ומבחינת הציבור – מתבקש שב"ס לעשות את המירב, בהקדם האפשרי, כדי לשלב את המבקש בטיפול כאמור, כפי המתאים לו.

בכפוף לאמור לעיל, הוסכם אתמול בהמלצתנו על מחיקת הבקשה, תוך שהמבקש שומר על זכותו לשוב ולפנות בבקשה מתאימה לוועדת השחרורים, ככל שתהיה לו עילה לעשות כן, ולמשיבה שמורות כמובן זכויותיה בהקשר זה.

הבקשה למתן רשות ערעור נמחקת אפוא בזאת.