פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
9376/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
רפאל רומן ראובנוב
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בירושלים מיום 8.11.06 בעע"א 499/06 שניתנה על-ידי כבוד השופט עוני
חבש – ס. הנשיא
החלטה
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים בעע"א 499/06 מיום 8.11.06, אשר דחתה את עתירת המבקש כנגד החלטת הממונה על עבודות השירות להפסיק את עבודות השירות שהושתו עליו ולהורות על ריצוי יתרת עונש המאסר שנגזר על המבקש בבית הסוהר.
המבקש הורשע בגין עבירות מס וביום 9.5.05 נגזר עליו עונש של שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. במסגרת ראיון שנערך למבקש במשרדי המשיבה הוסברו לו הכללים וההנחיות והובהר לו כי במידה ולא ימלא אחר הכללים הוא יהיה צפוי להפסקה מנהלית. המבקש חתם על ההתחייבות והוצב לעבודה במנהל קהילתי בקרית יובל.
במהלך החודשים נובמבר 2005 עד ינואר 2006 החסיר המבקש כ- 80 שעות ממניין שעות העבודה, וזאת ללא אישור. ביום 18.1.06, בעקבות ביקורת שנעשתה על-ידי המפקח על עבודות השירות אשר במהלכה לא נמצא המבקש במקום העבודה, התקשר המפקח אל המבקש והודיע לו כי אם יאחר או ייעדר ללא אישרו הוא יוזמן לבירור. בעקבות שיחה זו נערכה למבקש שיחת בירור ביום 31.1.06 אשר במהלכה הוסבר לו כי הוא מחויב לשעות העבודה, וכי אם לא יקפיד עליהן יוזמן לשימוע והוא צפוי להפסקה מנהלית של עבודות השירות. לאור בקשתו של המבקש, הוחלט לשבצו מחדש בבית תמחוי "איכלו רעים" אשר בו יום העבודה מתחיל בשעה 8:30 במקום בשעה 8:00.
במהלך חודש פברואר 2006 המשיך המבקש שלא להפקיד על שעות העבודה, כך שהחסיר 13 שעות ללא אישור ואף נעדר במשך יומיים. לאור התנהגות זו הוזמן המבקש לשיחת בירור נוספת בה הוזהר. למרות ההזהרה, נעדר המבקש בחודשים מרץ עד מאי משבעה ימי עבודה ללא אישור והחסיר למעלה מ-20 שעות עבודה. ביום 16.5.06 נערכה למבקש שיחת בירור שלישית ובעקבותיה הוחלט לזמנו לשימוע.
ביום 22.5.06 נערך למבקש שימוע בו הוא ציין, כי איחוריו נובעים מעבודתו בלילות, תפילותיו והליך הגירושים שהוא עובר. אף על פי כן, עורך השימוע המליץ על הפסקת עבודות השירות של המבקש. בעקבות המלצה זו, הוגשה בקשה להפסקה מנהלית של עבודות השירות אותן מבצע המבקש. ביום 16.7.06 החליט נציב שירות בתי הסוהר לקבל את הבקשה והורה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות של המבקש ועל ריצוי יתרת עונשו במאסר בפועל.
על החלטת נציב שירות בתי הסוהר הגיש המבקש עתירה לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים.
בית-המשפט לעניינים מינהליים (כבוד סגן הנשיא ע' חבש ) דחה, ביום 8.11.06, את עתירת המבקש וציין, כי המבקש הוזהר מספר פעמים בעבר ולא השכיל לנצל את ההזדמנויות שנתנו לו. כן ציין בית-המשפט, כי עבודות שירות הן בגדר פריבילגיה אשר ניתן לבטלה במידה והנאשם אינו מקיים את התנאים אשר קבע הממונה.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, אשר במסגרתה טוען המבקש, כי נאלץ לאחר ולהחסיר שעות עקב נסיבות אישיות אשר במרכזן הליך הגירושין והעובדה שעליו לטפל בבנו בן ה-16. עוד טוען המבקש, כי בניגוד לעמדת המשיבה, הוא לא נעדר מעבודות השירות ללא אישור אלא רק איחר מספר פעמים.
מנגד, תומכת באת-כוח המשיבים בהחלטת בית-המשפט לעניינים מינהליים ומבקשת לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף. לטענתה, הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש בהיותה עוסקת בהחלטה המבוססת על נסיבותיו האישיות. אף לגופו של עניין, טוענת באת-כוח המשיבים כי יש לדחות את הבקשה היות וההחלטה להפסיק את עבודות השירות של המבקש הינה מבוססת וסבירה לאור העובדה שהמבקש לא ניצל את ההזדמנויות הרבות שנתנו לו ולא עמד בכללי עבודות השירות.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
כידוע, הלכה היא, כי רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים, הדן בעתירת אסיר, איננה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן (ראו רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בענייננו, המבקש לא העלה כל שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית או נושא בעל השלכות רחבות וכל בקשתו נוגעת ביישום הלכות קיימות ובאיזון הפרטני, הנוגע לנסיבות הספציפיות של המבקש.
אף לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות.
למבקש ניתנה הזדמנות להימנע מריצוי המאסר בפועל על-ידי ריצוי עבודות שירות, אך הוא לא השכיל לנצל הזדמנות זו והפגין התנהגות של זלזול כלפי הממונים על ביצוע עבודות השירות בכך שהגיע לעבודה באיחור והחסיר שעות ואף ימים שלמים ללא אישור. יתרה מכך, המבקש לא שיפר את דרכיו למרות ההזדמנויות הרבות שנתנו לו ולמרות שהוזהר במפורש, כי אם לא יקפיד על כללי העבודה הוא צפוי להפסקה מנהלית. נסיבותיו האישיות של המבקש נלקחו בחשבון על-ידי הערכאות הקודמות ואין למבקש להלין אלא על עצמו על כך שלא שיפר את דרכיו. לאור כל זאת, הגעתי למסקנה, כי החלטתו של בית-המשפט המחוזי הינה סבירה וראויה ואינני מוצא מקום להתערב בה.
אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
החלטתי מיום 13.11.06 – בעניין הבקשה לעיכוב ביצוע העונש – מבוטלת.
על המבקש להתייצב ביום 25.2.07 לא יאוחר מהשעה 10:00 במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בירושלים, לשם תחילת ריצוי עונשו.
ניתנה היום, י"ח בשבט
התשס"ז (6.2.2007).
ש
ו פ ט