פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
9671/06
בפני:
כבוד השופטת ד' ברלינר
המבקש:
גלאל אלקטראוי כראגה
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב ב-עע"א 2773/06 מיום 20.11.2006 שניתנה על ידי כב'
השופטת נגה אהד.
החלטה
1.המבקש נשפט בבית משפט השלום בתל-אביב ל-5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בגין עבירות גניבה והתפרצות. במהלך ריצוי עונשו, נעדר המבקש ללא אישור מספר פעמים מהמקום בו הוצב (משטרת בית דגון, מחלקת רכב). בבירור שנערך ב- 12.6.06, הוזהר המבקש והובהר לו, כי עליו להתמיד בריצוי עונשו. ב- 6.8.06 חדל המבקש להתייצב לעבודות השירות שנגזרו עליו. מבירור שנעשה לו התברר, כי ב- 10.8.06 ביצע המבקש עבירות תקיפת שוטר והחזקת נכס חשוד כגנוב אשר בגינן נעצר ובית משפט השלום בראשון לציון, בת.מ. 2978/06 הורה על שהייתו במעצר בית מלא. ב- 4.9.06 נערך למבקש שימוע, והמלצת עורך השימוע הייתה להורות על ביצוע הפסקה מנהלית. בהסתמך על המלצה זו החליט נציב בתי הסוהר, כי המבקש ישא את יתרת עונשו (38 יום) בבית-הסוהר. על החלטה זו עתר המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים. בפסק דין מיום 20.11.06 , דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת: נגה אהד ), את עתירתו של המבקש וקבע כי ההחלטה על הפסקתן של עבודות השירות – מבוססת על שיקולים ענייניים ואין מקום להתערב בה. הבקשה שלפנינו, היא בקשה למתן רשות ערעור על פסק דין זה. לטענת המבקש, העובדה שלא יוצג על ידי עורך דין ולא ידע כיצד להציג טענותיו, פגעה ביכולת טיעוניו לפני בית משפט קמא. בית המשפט התעלם מהתיק הרפואי המוכיח כי הוא סובל מבעיה ברגליו. כמו כן טעה בית משפט קמא כאשר קבע, בהתאם לעמדת הרשות המוסמכת, כי המבקש גילה חוסר התמדה בביצוע עבודות השירות. לטענת המבקש הוא התמיד בביצוע העבודות ונעדר ממניעים אישיים בתיאום עם הממונים עליו.
2.דין הבקשה להידחות. ככלל רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בעתירת אסיר ניתנת רק אם עומדת על הפרק שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית (ראה: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). הבקשה שבפניי אינה חורגת מעניינו האישי של המבקש. בהחלטה ארוכה ומפורטת בחן בית משפט קמא את נתוניו הספציפיים של המבקש כמו גם את ההיבט המשפטי. לא העובדה שלא היה מיוצג ע"י עורך דין עמדה למבקש לרועץ אלא התנהלותו, דהיינו, היעדרותו מהשירות למרות שהוזהר וניתנו לו מספר הזדמנויות לשפר את התייצבותו. הדגש הוא על כך שהמבקש נעדר מהשירות גם לפני שנעצר במעצר בית עקב חשד לביצוע עבירות. החשד לביצוע עבירות שבגינו נעצר, מהווה בפני עצמו עילה להפסקת השירות מכוח סע' 51ט(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בית המשפט בחן גם את טענותיו הרפואיות של המבקש וקבע כי הן אינן נתמכות בתיעוד רפואי. התמונה הכוללת היא כי שיקוליו של נציב שירות בתי הסוהר היו סבירים וענייניים, שעל כן צדק בית משפט קמא כאשר לא ראה להתערב בהם.
הבקשה נדחית
ניתנה היום, ט' בכסלו התשס"ז (30.11.06).
ש
ו פ ט ת