רע"ב 9955/01 גריידי סעדיה נ. שירות בתי הסוהר

המבקש מרצה משנת 1996 עונש של עשר שנות מאסר בגין עבירות אלימות שבהן הורשע, לאחר שתקף את אשתו ואת חברתה באמצעות סכין יפאנית, סכין נוספת ושתי מחבתות ובהן שמן רותח. בעקבות מעשיו של המבקש אושפזו השתיים בבית-חולים ונזקקו לניתוחים.

לאחרונה, על-פי החלטת המשיב, החל המבקש לצאת לחופשות בנות שמונה שעות כל אחת.

המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו עתירה, שבה תקף את החלטת המשיב שלא להתיר לו לצאת לחופשות ארוכות יותר. טענת המבקש הייתה, כי בחופשות הקודמות שאליהן יצא הוכיח שאינו מסוכן; כי התנהגותו בין כתלי בית-הסוהר טובה; וכי לנוכח מצבו הבריאותי, שאינו שפיר, מן הראוי להאריך את החופשות הניתנות לו. עוד טען המבקש, כי הגבלת חופשותיו תפגע באפשרויות שיקומו במסגרת שירות בתי-הסוהר.

בית-המשפט המחוזי דחה את העתירה, וקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיב, שהושתתה על המלצת הוועדה לאלימות במשפחה, שהיא ועדה מקצועית חיצונית, ועל המלצת גורמים טיפוליים בתוך שירות בתי-הסוהר.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה חזר המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי.

מנגד, המדינה התנגדה לבקשה, בהסבירה כי אין היא מגלה עילה למתן רשות ערעור. לגוף העניין הודיעה המדינה, כי לאחרונה התכנסה הוועדה לאלימות במשפחה בשנית לדון בעניינו של המבקש, אך החליטה כי אין מקום לשנות את מתכונת חופשותיו הנוכחית של המבקש.

יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. שכן, עניינו של המבקש נבדק על-ידי בית-המשפט המחוזי - שקבע כי לאור המלצת הגורמים המקצועיים החלטת המשיב סבירה. המבקש לא הצביע על עילה להתערבות בהחלטה זו.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.