רע"פ 10003/09 חליל חלאק נ. מדינת ישראל

ניסיונו של המבקש להציג את עניינו כבעל משמעות ציבורית רחבה לא יצלח, באשר בקשתו זו סבה, רובה ככולה, סביב ההחמרה בעונש על ידי בית-המשפט המחוזי – ובכך, כידוע, אין כדי להקים עילה למתן רשות ערעור. בחינת המקרה לגופו אף היא איננה מגלה כל הצדקה לעשות כן. המבקש הורשע בעבירות של אחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, ונוכח עברו הפלילי העשיר, הייתה חובה כי ימוצה עמו הדין. העונש אותו גזרה ערכאת הדיון – 5 חודשי מאסר לריצוי בחופף לעונש מאסר בו נשא המבקש בגין עבירות קודמות; 10 מאסר על-תנאי; 18 חודשי פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה; וצו מבחן לתקופה זהה – אכן היה " מפליג בקולתו לגבי המשיב אשר למעשה כמעט ולא נענש לאור העובדה כי היה באותה עת אסור לתקופה של 17 חודשים, גם כן בגין עבירות סמים " (עמ' 1 לפסק דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה).

נוכח האמור, הבקשה נדחית.