רע"פ 1005/03 דינה שור נ. מדינת ישראל

המבקשים – בעל ואישה – הורשעו, לאחר שמיעת ראיות, בבית-משפט השלום בחיפה בעבירות של קשר לפשע, גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וקבלת דבר במרמה בנסיבות אחרות. זאת, לאחר שקשרו קשר לגנוב כספים ממעבידה של המבקשת על-ידי שימוש בלתי חוקי בשיקים שהופקדו בידי המבקשת במהלך עבודתה. המבקשים משכו כספים מהחברה בה עבדה המבקשת לפקודת החברה אותה ניהל המבקש ולפקודת בנם בסך כולל של 500,000 ש"ח. בית-משפט השלום, בציינו כי אין במצבה הרפואי החולני של המבקשת ובמצבו של המבקש כדי לשמש הגנה בפני השתת עונש ראוי, הטיל על כל אחד מהם חמש שנות מאסר, מתוכן שנתיים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי, וכן קבע כי עליהם לשלם למתלוננים פיצוי בסך 500,000 ש"ח.

המבקשים הגישו לבית-המשפט המחוזי בחיפה ערעור על גזר-הדין, בגדרו טענו כי בית-משפט השלום לא ייחס כל חשיבות להודאתם המיידית במשטרה ולשיתוף הפעולה המלא מצידם; כי המבקשת סובלת ממחלה ממארת, מתפקוד לקוי באיברי גוף רבים וממצב נפשי קשה, מוכרת על-ידי המוסד לביטוח לאומי, ונקבעה לה קצבת נכות בשיעור של מאה אחוזים; וכי על-אף ששירות-המבחן לא נתן כל המלצה טיפולית, היה על בית-משפט השלום להתייחס לתסקיריו, אשר בגדרם נאמר כי מאסרו של המבקש יפגע במבקשת באופן קשה בהיותו הגורם היחיד המטפל בה, ואשר בגדרם הומלץ להפנות את המבקשת לוועדה רפואית של שירות בתי-הסוהר.

בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור, בקובעו כי מדובר בעבירות חמורות שבוצעו במשך תקופה ממושכת, במתוכנן ובאופן זדוני, ואשר הביאו להרס עסקם של המתלוננים; כי השיטתיות שבעבירות והיקפן מצדיקים ענישה חמורה; וכי מצבם הרפואי של המבקשים אינו מצדיק הקלה בעונש.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגדרה חזרו המבקשים על טענותיהם בפני בית-המשפט המחוזי, וביקשו כי ימונה להם סנגור ציבורי. כן הגישו בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בבקשה למתן רשות ערעור.

המבקשים היו מיוצגים בהליכים שהתנהלו בפני הערכאות הקודמות, בגדרם ניתנה להם ההזדמנות לטעון את טענותיהם. בבקשה שהוגשה בפניי חזרו המבקשים על טענותיהם, אשר נדונו בפני שתי ערכאות ונדחו על-ידיהן. הבקשה שבפניי אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הספציפי של המבקשים, והמצדיקה דיון בגלגול שלישי. ומשכך, אף לא מצאתי מקום למנות להם סנגור.

מעבר לדרוש יוער, כי נוכח חומרת העבירות והיקפן, בדין נדחו טענותיהם בפני הערכאות דלמטה, וכי ככל שהמבקשים סובלים מבעיות בריאותיות, אשר לטענתם יקשו עליהם לרצות את עונש המאסר, יש להפנות טענות אלו, במסגרת המאסר, לוועדת השחרורים מכוח סעיף 7 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.

המבקשים יתייצבו לתחילת ריצוי עונשם במזכירות בית-המשפט המחוזי בחיפה בתאריך 2.2.03, עד השעה 12:00.