החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 10091/05שמעון סבח נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
דיני עונשין · ענישה בעבירות מס הכנסהבקשת רשות ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי שהחמיר בעונש בערעור המדינה

המבקש, שהורשע על-פי הודאתו בעבירות מס הכנסה, עתר לרשות ערעור על החמרת עונשו בבית המשפט המחוזי בערעור המדינה. בית המשפט העליון קבע כי חומרת העונש כשלעצמה אינה עילה למתן רשות ערעור. הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש הורשע על-פי הודאתו בעבירות מס הכנסה, ובהן אי-הגשת דוח במועד, השמטת הכנסה מדוח ומרמה עורמה ותחבולה. בית משפט השלום גזר עליו שישה חודשי מאסר בעבודות שירות וקנס של 10,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי קיבל ערעור המדינה והחמיר את העונש ל-15 חודשי מאסר ולקנס של 60,000 ש"ח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם חומרת העונש, כשלעצמה, מהווה עילה למתן רשות ערעור בבית המשפט העליון?

הלכות

  1. 1

    חומרת העונש, כשלעצמה, אינה מהווה עילה למתן רשות ערעור, שכן הליך זה ייוחד למקרים המעוררים שאלות בעלות חשיבות כללית.

    ״כידוע, חומרת העונש, כשלעצמה, אינה מהווה עילה למתן רשות ערעור, באשר הליך זה ייוחד למקרים״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • חומרת העונש
  • השמטת הכנסה מדו"ח
  • מרמה, עורמה ותחבולה
  • עבודות שירות
  • גזר דין

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

10091/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

שמעון סבח

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום

28.9.05, בתיק ע"פ 7114/05, שניתן על ידי כבוד השופטים: י' פלפל, נ' הנדל,

י' אלון

בשם המבקש: בעצמו

החלטה

המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א-1961 (להלן: הפקודה ), ובהן אי-הגשת דו"ח במועד, השמטת הכנסה מדו"ח, ומרמה, עורמה ותחבולה, עבירות לפי סעיפים 216(4) 220(1), ו-220(5) לפקודה (בהתאמה). דינו של המבקש נגזר לשישה חודשי מאסר בהם ישא בדרך של עבודות שירות, שישה חודשים מאסר על-תנאי וקנס בסך 10,000 ש"ח. המשיבה, שלא השלימה עם קולת גזר-הדין, ערערה עליו בפני בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, וערעורה נתקבל. בית-המשפט המחוזי גזר למבקש 15 חודשים מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, וכן העמיד את הקנס על סכום של 60,000 ש"ח.

כעת, עותר המבקש לקבלתה של רשות ערעור, בגדרה הוא שוטח, בעיקר, את השגותיו לעניין חומרת העונש.

אין בידי להיעתר לבקשה. כידוע, חומרת העונש, כשלעצמה, אינה מהווה עילה למתן רשות ערעור, באשר הליך זה ייוחד למקרים המעוררים שאלות להן נודעת חשיבות כללית, ועניינו של המבקש אינו נמנה עם אלה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח בחשוון תשס"ו

(20.11.2005).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 7114/05

הלכות

  1. 1חומרת העונש, כשלעצמה, אינה מהווה עילה למתן רשות ערעור, שכן הליך זה ייוחד למקרים המעוררים שאלות בעלות חשיבות כללית.