רע"פ 10099/09 אליהו לביא נ. מדינת ישראל

עם כל ההבנה לנסיבותיו האישיות של המבקש, לבקשה זו לא אוכל להיעתר, וזאת מן הטעם שאין היא עומדת בתנאים אותם קבעה ההלכה הפסוקה לקיומו של ערעור שני, והכוונה לקיומה של שאלה כללית המחייבת ליבון בפני בית משפט זה. השגותיו של המבקש מופנות כנגד העונש שנגזר לו בגין הרשעתו בנהיגה בשכרות, נוכח החריגה המעטה של ריכוז האלכוהול שנמצא בדמו, והשפעתה – כך אף עלה מדו"ח השוטר – לא הורגשה בהתנהגותו. אלו הן טענות פרטניות, שנבחנו בשתי ערכאות, ובכך די. גם לגופם של דברים אין יסוד להתערב במסקנותיה של ערכאת הערעור. בית-המשפט המחוזי, שראה מקום להחמיר בעונש הפסילה שהושת על המבקש, הביא בחשבון הכרעתו את מכלול הנסיבות – מחד, את עברו התעבורתי המכביד של המבקש, ומאידך, את נסיבותיו האישיות הקשות. בנסיבות אלו, לא קמה כל עילה לקיומו של ערעור שני, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.