רע"פ 1015/22אברהם לוי נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן ) בעפמ"ק 49707-01-22 מיום 3.2.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת ס' אלבו ) ברע"ס 29132-09-09 מיום 18.1.2022.

1.

בשנת 2009 הוגש נגד המבקש כתב אישום בגין הפעלת עסק של בית קפה והגשת משקאות משכרים ללא רישיון, עבירה לפי סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשנ"ה-1995. דינו של המערער נגזר ביום 29.4.2010, ובין היתר הוצא צו סגירה לעסקו. מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומטענותיו של המבקש עולה כי המבקש מנהל בשנים האחרונות עסק פיצרייה במקום, וטוען כי מצוי בניסיונות להסדיר את רישיון העסק מול העירייה.

2.

ביום 18.1.2022 דחה בית המשפט לעניינים מקומיים את בקשתו של המבקש לביטול צו הסגירה ועיכוב ביצועו. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שאין התקדמות בהליך רישוי העסק ובקבלת היתר לשימוש חורג. כמו כן, הובהר כי טענות המבקש לגבי התנהלות גורמי הרישוי בעיריית ירושלים אינן רלוונטיות להליך דנן.

3.

המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וערעורו נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, כאשר אין למבקש רישוי; אין צפי לקבלת רישיון; ואין עילה לדחיית צו הסגירה. בית המשפט המחוזי הדגיש כי טענות המערער נוגעות להתנהלות הרשויות ואינן מתאימות להליך דנן שעניינו מתן ארכה לביצוע צו הסגירה.

4.

המבקש אינו משלים עם פסק דין זה, ומכאן הבקשה שלפניי. בבקשתו, טוען המבקש, אשר אינו מיוצג, כי העירייה מתנכלת אליו ואינה נותנת לו רישיון על אף שסגר את העסק הקודם והגיש את הנדרש ממנו, ועל אף שקיבל אישורים זמניים להפעלת העסק במהלך השנים. עוד מדגיש המבקש כי מצבו הכלכלי והרפואי קשים וכי העסק מפרנס אותו ואת משפחתו.

5.

הלכה היא כי רשות ערעור תינתן במקרים חריגים בלבד בהם מתעוררת שאלה עקרונית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר קיים חשש לאי צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 3501/21 עותמי נ' מדינת ישראל, המשרד לאיכות הסביבה (24.5.2021)).

6.

הבקשה שלפניי אינה באה בגדרי אמות מידה מצמצמות אלה . למעשה, היא אינה מעלה כל שאלה משפטית שהיא, אלא מתמקדת בשלמותה בעניינו הפרטני של המבקש, ובטענות שונות כנגד התנהלות עיריית ירושלים והטיפול ברישוי עסקו. כמו כן, לא שוכנעתי כי נגרם למבקש עיוות דין. בהקשר זה יוער, כפי שהדגישו הערכאות דלמטה, כי ספק רב אם הטענות שמעלה המבקש כלפי הרשויות רלוונטיות להליך דנן.