רע"פ 10174/06 מלאק אבריק נ. מדינת ישראל

המבקש, העוסק בשיפוצים, נמנע מלהגיש במועד תשעה דו"חות תקופתיים לשלטונות מס ערך מוסף. הוא הודה בעובדות שיוחסו לו, ובעקבות כך הורשע בביצוען של עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף ותקנה 20 לתקנות שהותקנו מכוח החוק. בעקבות כך הוא נדון, בחודש נובמבר 2003, לקנס בסך 10,000 ש"ח וששה חודשי מאסר על-תנאי.

בכתב אישום נוסף שהוגש נגד המבקש בחודש מאי 2004, נטען, כי הוא לא הגיש שלושה דו"חות נוספים לשלטונות מע"מ, וכן הגיש ארבעה דו"חות בהם מסר ידיעה לא נכונה, והדגש הוא על כך ששניים מדו"חות אחרונים אלה הם דו"חות שהמבקש עמד עליהם לדין כאשר נמנע בשעתו מהגשתם. גם הפעם הודה המבקש בעובדות שיוחסו לו, ולאחר שבית המשפט הרשיעו, גזר לו 9 חודשי מאסר ו-6 חודשים מאסר על-תנאי.

בחודש אפריל 2005 הגיש המבקש ערעור על פסק-הדין, ומשלא טרח להתייצב לדיון, הורה בית המשפט המחוזי על דחיית הערעור. בעקבות כך, עתר בא-כוח המבקש לבטל את פסק-הדין, ובית המשפט נעתר לו. ברם, גם במועד הנדחה איחר המבקש להגיע לבית המשפט, ועל כן הוחלט בשנית לדחות את הערעור. בעקבות כך, חזר בא-כוח המבקש ועתר לבטל את פסק-הדין שניתן בערעור, ובקשה זו נדונה במעמד הצדדים ביום ט"ז בכסלו התשס"ז (7.12.06), ונדחתה. עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער, הואיל ולהשקפתו מידת הצדק מחייבת זאת.

אין בידי להיעתר לבקשה. ההליכים בעניינו של המבקש החלו בחודש יוני 2002, כאשר הוגש נגדו כתב האישום הראשון (ת.פ. 5615/02), ונמשכו בשנת 2004 בעת שהוגש כתב האישום השני (ת.פ. 918/04). העולה מכך הוא, כי עד להחלטתו האחרונה של בית המשפט המחוזי (בחודש דצמבר 2006), עמדו לרשות המבקש ארבע וחצי שנים להסיר את מחדליו כלפי שלטונות מס ערך מוסף ולשלם את חובו. את מחדליו בתחום המס השלימו המבקש ובא-כוחו בהיעדרויות חוזרות מבית המשפט, ועל כן לא ניצב בפני מי שלא ניתן לו יומו בבית המשפט, אלא דווקא מי שניתנו לו אין ספור הזדמנויות להסיר את מחדליו, ומטעמים השמורים עמו הוא נמנע מלעשות כן. כך או כך, בית המשפט המחוזי בהחלטה נושא הבקשה לרשות לערער, הבהיר כי נתן את דעתו גם להשגות המבקש כנגד גזר-הדין, ומקובלת עלי השקפתו כי לא היה מקום להקל בעונש.

אשר על כן, הבקשה נדחית.