רע"פ 10225/01 יוסף כהן נ. מדינת ישראל

המבקש עבד במחלקת הגבייה של עיריית נתניה כמפעיל מחשב, ועסק בהזנת נתונים לצרכי גביית מיסי ארנונה. המבקש פנה מיוזמתו למשטרה, והודה בפניה כי במשך 5 שנים נהג להזין למחשב נתונים כוזבים, המיועדים היו להפחית את חבות המס של נישומים, בתמורה לתשלום. סך הנזק שנגרם לקופה הציבורית עקב מעשים אלה נאמד בכ200,000- ש"ח, ואילו התשלום ששולם למבקש נאמד בכ10,000- ש"ח.

בין המבקש לבין המדינה נכרתה עסקת טיעון חלקית, בעקבותיה הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, שימוש במסמך מזויף, לקיחת שוחד, וגניבה בידי עובד. בעקבות זאת, נגזר דינו ל18- חודשי מאסר בפועל ול24- חודשי מאסר על תנאי.

המבקש הגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי בנתניה, תוך שביקש את עיכוב ביצוע עונש המאסר עד לתום הדיון בערעור. בקשתו בבית-המשפט המחוזי נדחתה, ומכאן הבקשה שלפניי.

טענת המבקש היא כי מתקיים בעניינו צירוף של נסיבות, המצדיק את עיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת עליו. בפרט הוא טוען, כי בהסכם הטיעון נפלו פגמים, העשויים להביא להקלה בעונשו, או אף לזיכויו המלא. מכאן, שבלא עיכוב ביצוע כאמור, עלול הוא לרצות מאסר ארוך מזה שייקבע בפסק-הדין שלערעור. כן מבקש הוא להצביע על נסיבות אישיות המעידות על סיכוייו בערעור, ובכללן, עובדת הודאתו הרצונית במשטרה, היעדרו של עבר פלילי, גילו המבוגר, והצורך לסעוד את אשתו החולה, שלה נכות בשעור של 75%.

המדינה, בתגובתה, התנגדה לבקשה. לטענתה, העונש שהושת על המבקש הוא קל ביחס לחומרת העבירה, ועל-כן סיכויי הערעור נמוכים. כן טענה, כי בעסקת הטיעון לא נפל כל פגם, וכי המבקש הסכים לה מתוך ידיעה והכרה מלאה.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. דינה של הבקשה להתקבל.

מנסיבות המקרה עולה כי עיכוב ביצוע עונש המאסר עלול, מחד גיסא, לגרום נזק כבד למבקש, היה ויתברר כי מן הדין לקבל את ערעורו, ומאידך גיסא, לגרום נזק קל בלבד לאינטרס הציבורי, היה וערעורו יידחה. נכונותו של המבקש לסור לתחנת המשטרה מיוזמתו, על מנת להודות במעשים, כמו גם החרטה שהביע בגינם, מעידים על כך שאין מתעורר במקרה זה חשש ממשי לשלום הציבור עקב עיכוב ביצוע עונש המאסר. בנסיבות אלה, מן הדין לאפשר למבקש למצות את יומו בערעור, מבלי שתיחסם בפניו הדרך לממש כל החלטה שעשויה להתקבל בו.

אשר-על-כן, הבקשה מתקבלת. עונש המאסר יעוכב איפוא עד למתן פסק-הדין בערעור.