פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
10291/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
יוסף סמארה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בתל-אביב, מיום 7.11.07, בע"פ 72149/05, שניתן על ידי כבוד השופטים:
ש' טימן, ת' שפירא, ש' ברוש. ובקשת עיכוב ביצוע
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בית-משפט השלום בכפר-סבא הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו ובמסגרת הסדר-טיעון, בעבירות של מעשה פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, הפעלת עסק ללא רישיון, לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, ועבירות נוספות על פי תקנות רישוי עסקים. על-פי העובדות בהן הודה, הקים המבקש וניהל תחנת תדלוק בתוך שכונת מגורים, מבלי שנקט באמצעי זהירות מפני סכנת התלקחות. בעקבות ההרשעה גזר בית-משפט השלום למבקש ששה חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 75,000 ש"ח או ששה חודשי מאסר תמורתו, וניתן צו לסגירת העסק. בית-המשפט נמנע מחילוט מיכלי הדלק אשר שימשו את המבקש.
2.
המבקש הביא את השגותיו כנגד העונש בפני בית המשפט המחוזי. הוא טען, כי היה נכון להסתפק בקנס קל יותר נוכח מצבו הכספי העגום, וכי ראוי היה ליתן משקל רב לעובדה שעובר לגזירת העונש הוא חדל מהפעלתה של תחנת התדלוק. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור, וקבע כי העונש הולם את נסיבות ביצוען של העבירות.
3.
בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער. בבקשתו, שב הוא על הטענות שהביא בפני ערכאת הערעור, ובעיקר על כך שהעונש אשר הושת עליו חורג מרמת הענישה הנוהגת. כן נטען, כי עקב מצבו הכספי הקשה יאלץ המבקש לשאת במאסר שנקצב כנגד הקנס, וכי נפל פגם בייצוגו, הואיל ובא-כוחו לא פעל למכירת המיכלים במועד, ובעקבות כך ירד ערכם.
4.
לא נמצאה לי עילה ליתן רשות לערער. רשות זו, מורה לנו ההלכה הפסוקה, יוחדה לסוגיות החורגות מגדר עניינם הפרטני של הצדדים. חומרתו של עונש, לכשעצמה, אינה נמנית עם אותן סוגיות ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982 ); רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003) ). עניינו של המבקש נידון בפני שתי ערכאות – ובכך די.
נוכח האמור, הבקשה נדחית, ועימה נדחית הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.
ניתנה היום, כ"ה בכסלו התשס"ח (05.12.07).
ש ו פ ט