פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ 10465/03
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשים:
1. חסן בראכת
2. חסן חסן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט
המחוזי בנצרת בע"פ 1283/03 מיום 21.10.03, שניתן על-ידי כבוד השופטים י'
כהן, א' אברהם ו-ג' (דה-ליאו) לוי
בשם המבקשים: עו"ד עלא נסייר
בשם המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל
ה ח ל ט ה
ביום 6.8.02 הוגש לבית-משפט השלום בנצרת כתב אישום כנגד המבקשים, המייחס להם עבירה של אחזקת נשק, בניגוד לסעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של ירי בשטח בנוי, בניגוד לסעיף 340א לחוק העונשין וכן עבירה של היזק בזדון, בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין. בשלב מאוחר יותר, תוקן כתב האישום על-ידי כך שנמחקה העבירה של היזק בזדון.
לפי הנטען בכתב האישום המתוקן, ביום 24.6.00, החזיקו המבקשים, באיזור התעשיה ציפורית, נשק שלא כדין בכך שנשאו עימם אקדח ו- 30 כדורים לאקדח. בהמשך, נטען בכתב האישום המתוקן, ירו המבקשים מספר כדורים כל אחד, בשטח בנוי, וחלק מהכדורים נכנס למפעל המלט בציפורית, ובאותן הנסיבות, גרמו המבקשים נזק לגג המפעל ופגעו בצמר הסלעים, המהווה שכבת בידוד לגג.
בית-משפט השלום בנצרת (כב' הנשיא ת' כתילי) הרשיע את המבקשים, על-פי הודאתם, בעבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום המתוקן, והטיל על כל אחד מהם מאסר לתקופה של שנים-עשר חודשים, מתוכם חמישה חודשים לריצוי בפועל ואילו היתרה על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי שלא יעברו ויורשעו, מיום שחרורם, על כל אחת מהעבירות בהן הורשעו בכתב האישום וכן הוטל על כל אחד מן המבקשים קנס בסך 10,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר.
על גזר-הדין של בית-משפט השלום ערערו המבקשים לבית-המשפט המחוזי בנצרת. בית-המשפט המחוזי (כב' השופטים י' כהן, א' אברהם ו-ג' (דה ליאו) לוי) קיבל את הערעור באופן חלקי על-ידי הפחתת עונש המאסר בפועל מחמישה חודשים לשלושה חודשים, נוכח עברם הנקי של המבקשים ונסיבותיהם האישיות האחרות, המצביעות על היותם בעלי התנהגות נורמטיבית. יתר חלקי גזר-הדין נותרו בעינם.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, שבגדרה חזרו המבקשים על טענותיהם אותן העלו בפני בית-המשפט המחוזי.
מנגד, תומכת המשיבה יתדותיה בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי ומבקשת לדחות את בקשת רשות הערעור.
החלטתי לדחות את הבקשה.
עניינם של המבקשים נדון בפני שתי ערכאות. הכלל הוא, כי הרשות לערער ניתנה במשורה באותם מקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטיקולרי של בעלי-הדין. במקרה דנן, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים לה והמבקשים לא הצביעו על עילה, המצדיקה דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123).
מעבר לדרוש יוער, כי אין בחומרת העונש כשלעצמה כדי ליתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בהתקיים נסיבות חריגות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' מדינת ישראל , תק-על 97 (4), 17). לא מצאתי, בנסיבות המקרה דנן, את אותן הנסיבות שיש בהן כדי להקים רשות ערעור בפני ערכאה שלישית בעניינם של המבקשים.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
המבקשים יתייצבו ביום 5.1.2004 בבית-המשפט המחוזי בנצרת לשם ריצוי עונשם.
ניתנה היום, כ"ז בכסלו תשס"ד
(22.12.03).
ש ו פ ט